תקן http, שפותח בשנת 1990, לא נועד לעיני בני אדם.

The HTTP protocol is a request/response protocol. A client sends a request to the server in the form of a request method, URI, and protocol version, followed by a MIME-like message containing request modifiers, client information, and possible body content over a connection with a server.

זהו בפירוש תקן שנועד להגדיר שיחה בין שתי מכונות - המחשב של המשתמש, והשרת שמגיש את הדפים.

התקן מגדיר שיחה מסוימת - מכונת המשתמש מבקשת דף מהמכונה של השרת, ומכונת השרת מחזירה תשובה, כשחלק מהתשובה הוא מספר בן שלוש ספרות, המתאר את אופי התשובה. הספרה הראשונה מגדירה את סוג התשובה, ושתי הספרות הנוספות הן תשובה ספציפית.

כך מכונת המשתמש יודעת מה מצב הדף המבוקש - 205 אומר שצריך לאפס את התצוגה, 503 אומר “לא ניתן לספק את השירות”, וכן הלאה.

- - - -

אממה?

ירים את היד מי שלא יודע מה זה קוד 404.

הקוד, שכאמור נועד לעיני מכונה בלבד, מככב בכל סלון ביתי. ככל שהמרשתת הפכה נפוצה יותר ויותר, תקלת 404 עברה משפת מכונה לשפת אדם - אתרים רבים תרמו לעניין בכך שהתחילו להציג עמודי תקלה ידידותיים למשתמש - אלו חיים על הטווח שבין “Page not found - 404 Error” לבין:

 

Once upon a midnight dreary, while I websurfed, weak and weary,

…Over many a strange and spurious website of ‘hot chicks galore’,
…While I clicked my fav’rite bookmark, suddenly there came a warning,
…And my heart was filled with mourning, mourning for my dear amour.
…“‘Tis not possible,” I muttered, “give me back my cheap hardcore!” -

Quoth the server, “404“.

- - -

הפואמה הנ”ל לקוחה מדף תקלת 404 של plinko.net שאוספים דפי 404 מוצלחים מרחבי הרשת.

- - -

כמובן, אין בעיה בכך שבני אנוש בשר ודם דוברים שפת מכונה (כל עוד הם לא מדברים כך איתי). הבעיה מתחילה כשמתהפכות היוצרות, ובני אדם שכבר לא מודעים לכך שהביטוי “תקלה 404″ הוא שפת מכונה, יושבים וכותבים אתר אינטרנט.

במהלך חיפוש בגוגל אחר “Petah tiqwa does not exist” קיבלתי תוצאת חיפוש מאתר אגד המחודש שכותרתה: “404 ENG“. קשה לזהות כאן את הפרדוקס, אבל הוא קיים - תוצאת חיפוש במנוע חיפוש לעולם לא תשלח את המשתמש לדף שלא קיים! אדם שמחפש משהו, מעדיף לרוב להגיע לדפים קיימים, ולא לתקלות 404.

לכן גוגל הטמיעו מנגנון פשוט - נבחן אותו ברמת המכונה. המכונה של גוגל, שמתפקדת כמשתמש לצורך העניין, מבקשת מאתר אגד דף. אתר אגד מחזיר תשובה מפורטת, הכוללת קוד תשובה 200, שמשמעותו “הכל בסדר, אני מגיש דף אינטרנט”, ולאחריו דף האינטרנט עצמו.

דף האינטרנט, שמנוסח בשפת בני אדם, אומר למשתמש “Error 404″, וזו, מבחינתי, שבירה של כל הכלים.

- - -

בני אדם - דברו שפת בני אדם. מתכנתים - כתבו תוכנות שמדברות ביניהן בשפת מכונה.

ובא שלום עלינו ועל כולם.

- - -

הערות שוליים:

• האיור ברשיון CC-BY-SA ונערך על ידי. מקור.
• הטקסט באתר אגד אומר: “The page you tried to access does not exist any more”. “הדף שניסית לגשת אליו כבר לא קיים”. אז קודם כל, אני לא מנסה לגשת לדף, אם אני רואה אותו, אז כבר הצלחתי לגשת לדף. שנית, כדאי לשקול להשתמש בקוד שגיאה 410 במקום 404 במקרים שבהם הדף כבר היה קיים פעם, והוסר.
• לא הכל חשוך באתר אגד - מערכת החיפוש החדשה שלהם, שכוללת מידע על קוים עירוניים וחיפוש בטקסט חופשי, עובדת גם בפיירפוקס, גם בלינוקס, ואפילו ממירה מאותיות אנגליות למקבילותיהן העבריות בזמן אמת, שזה יופי של טאצ’ אנושי.