קיץ בארה"ב

אלה הארכיבים של קטגוריית קיץ בארה"ב.

40 שנה לאלבום כזה הוא אירוע שבכל מקום נורמלי היו מציינים ברימאסטר מושקע ומורחב, ומלווים בפסטיבל תקשורתי שלם. פה, אם זה יקבל בוקסה של 150 מילה בין ראיון עומק עם כוכבן טלנובלות חלול לבין איזו דוגמנית שמוציאה קלטת לילדים, זו תהיה חתיכת הישג. קלישאה קלישאה אבל אתם יודעים שזה יהיה בדיוק ככה.

-ערן דינר, זה מסתובב, 12 בינואר 2007.

את ערן ליטוין פגשתי לפני כמה שנים באוזן השלישית, כשעוד היתה בשינקין. [...] עכשיו הוא האיש שחתום על הרימאסטר המעולה של החלונות הגבוהים. האיש מבלה, בזה אין ספק.

-ערן דינר, זה מסתובב, 4 בספטמבר 2007.

- - -

מצויד במודיעין הממוקד, איתרתי את הדיסק הכפול בחנות מוזיקהנטו והזמנתי לעצמי מתנה לראש השנה.

חשוב לי הפעם ממש לקנות את הדיסק, היות והשקיעו כאן מאמץ מיוחד, כראוי לחברת תקליטים, ומגיע להד ארצי לקבל ממני כסף על זה. כדאי לקרוא אצל ערן בלינק השני על התהליך שעבר האלבום בדרך אל הדיסק, ומתוך כך להשכיל בנושא הקומפקט דיסק.

בשנותיו הראשונות של פורמט הקומפקט דיסק, חברות התקליטים העבירו מוזיקה לפורמט החדש בלי הרבה מחשבה, לרוב תוך התעלמות מהפרי אמפ של התקליטים (תקן שאיפשר להקליט ספקטרום שלם של מוזיקה על תקליט ויניל בלי שהבסים יעשו חריצים גדולים מדי - אם מתעלמים מהתקן כשמעבירים מוזיקה ישירות מתקליט, מתקבל סאונד מעוות, כשהבסים חלשים מדי והצלילים הגבוהים חזקים מדי, דבר שגרם להרבה מאלו שטוענים לזכות איכות הצליל בויניל לנקוט עמדה).

- - -

ומחר בלילה אני בהופעה של Barenaked Ladies!

כשהייתי בכיתה ח’, מצאתי במצעד האמריקאי את השיר One Week של Barenaked Ladies, ומאז אני מאוהב בלהקה הזו.

אחותי יורדת עלי שאני היחיד בעולם ששומע את הלהקה הזו, ואני מכאן בחופשה בקנדה צריך לשכנע אותה שממש משמיעים שירים שלהם ברדיו כל הזמן.

את הדיסק שלהם “Stunt” ממש קניתי. עבור כסף. אחד הדיסקים הבודדים שקניתי בחיי.

אז שבוע הבא סוף סוף אני הולך להופעה שלהם, שזה עניין מעודד, מפני שאין סיכוי שאי פעם יביאו אותם להופעה בארץ.

אי שם בגן החיות האקומוזיאוני של מונטריאול, ישנו דורבן שרוצה לברוח.

התוצאה לפניכם.

בתקופת המקרא ובתקופת חז”ל אנשים החזיקו בביתם עבדים לעזרה במשק הבית ובעבודת השדה. תמורת עבודתם היה בעל הבית דואג למזונם. מדי יום היה נותן לעבדים מנת אוכל יומית, שהייתה חצי כיכר לחם. כיכר הלחם נפרסה לשני חצאים. כל חצי כיכר נקרא “פרס” (בדומה למלה “פרוסה” בימינו).
בימים ההם בסוף יום העבודה היה ניגש העבד אל בעל הבית כדי לקבל ממנו את הפרס - חצי כיכר לחם.

בימינו המשמעות של המלה “פרס” השתנתה לגמרי.

“מילים משנות משמעות”, שרה ליפקין, 1992.

בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום.

מה זה תוהו? מה זה בוהו? איך הארץ היתה שניהם? מה זו ארץ?

במהלך נסיעותי דיברתי עם אנשים דוברי אנגלית על עניין העברית. הקטע הזה שאנחנו מדברים וכותבים שפה עתיקה, הוא לא עניין טריויאלי.

And when the Lord said ‘Let there be light’, it was in the language of the hebrew man.

אהוד בנאי, היברומאן.

אבל איך אנחנו בטוחים שהעברית שכתובה בתנ”ך והעברית שאנחנו מדברים היום, אחת היא?

כשהיונה של נוח חוזרת לתיבה עם עלה של זית, אולי במילים של היום זו חוגלה עם ענף של זעתר?

תגים:

« דברים ישנים יותר