סטארטר

אלה הארכיבים של קטגוריית סטארטר.

המבצע החשאי להעברת סטארטר ממחשכי wordpress.com אל אירוח עצמאי הוכתר בהצלחה.

כל הפוסטים התגובות והתגיות הועברו.

כך גם כל התמונות (לא טריויאלי - אין גישה ישירה להורדת כל התמונות מוורדפרס.כום).

הלבשתי את התרגום העברי של רי”ה על וורדפרס 2.1.
הלבשתי את העיצוב הפרסי של העיצוב הנוכחי על הבלוג (לינק למביני פרסית בתחתית העמוד).
ותרגמתי את המחרוזות הנותרות בעצמי.

אלוהים יודע איך זה עובד, אפילו מי שנכנס לכתובת הישנה מגיע לפה.

וכל זה בשביל שאוכל להמליץ לכם על הורדת פיירפוקס בצד שמאל של העמוד, ואולי לקבל דולר.

תענוג.

אבל לא ממני תבוא הישועה.

רואה שחורות שם אותי בין כוונות (דרג רביעי (למישהו יש כוח לבנות עץ של תיוגים?)) ועל כן, חמישה דברים שלא ידעתם עלי:

א. ביליתי ארבעה חופשים גדולים, בין כיתה ז’ לכיתה י’, כעובד במוסך.
ב. היה לי עמוד בג’אוסיטיס עוד ב-1998. עקבותיו אבדו זה מכבר.
ג. יש לי סי די רום שתאריך הצריבה שלו הוא מתישהו ב1997. יש עליו פוטושופ 3, קיוטקסט, ואופיס 95′.
ד. אני משחק TFC מאז אפריל 2001. שם למדתי מה זו רזולוציה, client/server, ומה זה לינוקס.
ה. עד שלא נתקלתי באדר שלו לא ידעתי מה זה בלוג. בזכותה אני פה.

נראה אתכם: דואל, יאירוה, חרמון, לא איש התרנגול, רפי גליק.

 

חדש/ישן, ליתר דיוק.

מהיום, אמרו צפריר.נט.

עדיין לא אירוח עצמאי, עם עברית מסודרת, תגובות מיושרות לימין וכל מיני תוספים מגניבים, אבל בהחלט שיפור משמעותי מבחינתי.

כל הלינקים הישנים עדיין עובדים, לשמחת הציבור.

דיג הוא אתר חביב. גולשים מגישים כתבות, גולשים אחרים מצביעים, ומי שמקבל הרבה קולות מקודם לעמוד הראשי.

אתר בלתי מבוסס שכתבה שפורסמה בו מגיעה לעמוד הראשון בדיג, לרוב קורס לאחר מספר דקות, מה שמכונה “אפקט הדיגג”.

לפני מספר ימים פורסם שישנו אתר, יוזר/סאבמיטר שמו, שמאפשר למשתמשי דיג לקבל כסף עבור הצבעותיהם. דברים כאלה תמיד יוצרים בי דיסוננס, מצד אחד זה לא מוסרי. מצד שני מקבלים כסף! מה נראה לכם? נרשמתי.

החלטתי לא להצביע לכתבות מעוררות חלחלה, שיש בהם פרסום בוטה, או דברים בסגנון. סך הכל הצבעתי לחמש כתבות, והרווחתי לכאורה חמישים סנט.

Fish

מדוע לכאורה?
האתר משלם רק כשמגיעים לסכום של עשרים דולר, בעוד בלתי אפשרי לצבור סכום כזה. אחרי שהצבעתי האתר אמר לי שאין יותר כתבות לדגדג, לחזור אחר כך. אחרי עשרים וארבע שעות מחקו לי את חשבון המשתמש, כל הדיגים שביצעתי אי פעם נמחקו, וכשאני מנסה לעשות לוג-אין האתר אומר לי “Bad IP Address”, שזו דרך מנומסת לומר “אתה מגורש”.

ולכן הבאעסה כפולה - גם מחקו אותי, שזה אף פעם לא כיף, וגם הרגשתי רע כי הצבעתי עבור כסף. באמת שלפני כל לחיצה הרגשתי מועקה.

דילמות מסוג זה מוצבות בפני גולשים יותר ויותר בימינו. יותר ויותר אנשים מגיעים למצבים שבהם הם צריכים לפעול כנגד מוסריותם, עבור אינטרס מסחרי כלשהו. כל פעם שאיזה מישהו שאתם חצי מכירים, ברמת שלום שלום, מציע לכם להצטרף לגוגל אדוורדס/סקייפ או כל דבר שכזה תחת כנפיו, ולגרוף 5% מההכנסות שתייצרו, תרחמו עליו. איפשהו בפנים, הוא מרגיש רע שהוא צריך לעשות את זה בשביל עוד כמה דולרים בחודש.
הרבה מזדעזעים עכשיו, כשחברות מסחריות מתחילות להציע לבלוגרים מוצרים תמורת כתיבה. וזה כשלא דורשים אפילו שום דבר מעבר - בקבוק לא דרשו אפילו שיהיה כתוב שהבקבוק בא מבקבוק, ואלה שמחלקים עכשיו קוסמטיקה גם הם ממשיכים בקו שטוען “There is no such thing as bad publicity”, ולא דורשים איזשהי רמת חיוביות בכתיבה על המוצר.

קל להזדעזע, אבל שורה תחתונה, כיף לקבל מתנות. עוד יותר כיף כשמלטפים לך את האגו, ומספרים לך עד כמה מעריכים את הבלוג שטיפחת בעשר אצבעות.

2.jpg

מה שיפה בכתיבה עצמאית זה שאפשר לעשות מה שרוצים, לא? לא טוב לכם, אל תקראו מי, אל תכתבו על מי, ואל תתנו לינק למי, אשר פועל באופן שלא נראה לכם. אין עונש גרוע מזה לבלוגר.

 

ולחברות המסחריות: אל תתפלאו כשזה מה שקורה. (תודה לחנן על הלינק).

« דברים ישנים יותר § דברים חדשים יותר »