מילא, לפגוש ישראלים בניו יורק.

- – -

מילא, לפגוש ישראלי שמכירים בניו יורק.

- – -

אבל להיתקל באופן מקרי במישהי ששירתתי איתה ביחד, על המדרגות של המטרופוליטן, זה כבר מוגזם.

בעברי הלא רחוק, לפני שלוש שנים תמימות, הייתי חייל צעיר על סיפון הסטי"ל אח"י חרב, וככזה, עשיתי שבתות.

שבת בספינה זה דבר מיוחד – פתאום נרגע לו הלחץ המתמיד, נשארים בספינה רק צוות מצומצם ביותר, יש שקט ושלווה, ואין הרבה מה לעשות חוץ מלשמור שעתיים ולנוח עשר, אולי מדי פעם להכין ארוחת שבת או ללכת להביא קצת אוכל מהסופר.

ובשבת, כשהעניינים רגועים, אפשר להוציא את הרדיו, ולשמור עם מוזיקה.

כך, ביססתי לי לוח זמנים מדויק של האזנות, ובשבילו החלפתי שמירות:

שישי בצהריים, שלמה ארצי – מדבר לתוך הלב עם שירים יפים.
שישי בערב, אלכס אנסקי ופרופסור הרסגור – לא משנה ממש מה הם אומרים, לשמוע אותם מדברים זה כמו מדיטציה.
שבת בצהריים – גל עברי ירוק.
שבת בלילה – לילה של אלבומים ב88FM.

אבל הכי כיף היה בימי חמישי בלילה, בין חצות לשתיים, בגלגל"צ – עסק שחור. שעתיים של שמירה טסות כאילו לא היו.

לכן נהנתי לגלות שלירון תאני, הרוח החיה מאחורי העייסק, כותב ברשימות!

אתם עוד פה?

הייתי במילואים השבוע, פעם ראשונה אחרי הפגיעה באח"י חנית ביולי האחרון, פגיעה שנבעה משחצנות מעורבת במחדל מודיעיני.
מי שהספיק לקרוא את הפוסט ההוא שלי יכל לראות את זה בעצמו – "אין סיכוי שזו באמת פגיעה של טיל", או משהו בסגנון.

במילואים שלי אני מתרגל חניכים שתפקידם להגן על הספינה. מסמיך את המפעילים של אותן מערכות שפורסם כי לא עבדו.

וזה נטל, נטל כבד, הרגשה של אחריות מאוד כבדה, לעמוד מול החבר'ה, ולחשוב על השלכה של כל הערה שאני חוסך מהם, לחשוב שאם אני "מחליק" משהו, מה יקרה אחר כך?

יש מלחמה בקיץ, לא שמעתם?

לפחות אני יודע שעשיתי את המיטב שיכולתי. החניכים סיפרו עלי שעשיתי להם דברים שהיו יכולים להיות מצחיקים (תרגולית יד ימין נכרתה, כיסא לא תקין לא תקין, ושיגור של טילים פיקטיביים שלא היו ולא נבראו), אם לא הייתי כל כך פוץ.

אבל זו היא אחריות.

מסתבר שGNU/Linux User האלמותי מווינט, הוא אח של עדן נתן זאדה.
עדכון: הראיון המלא.

טריוויה: אין כמעט חייל בחיל הים שלא סופר על ידי נתן, המחבל היהודי.

השרות בצבאי שלי לא היה כמקשה אחת.
בזמן ההכשרה הראשונית הוגדרתי כחייל פשוט. בזמן הקורס בחיל הים הוגדרתי כלוחם, וקיבלתי משכורת בהתאם. בשבוע בין הקורס לבין השרות בספינה, המשכורת ירדה, ועלתה חזרה מיד לאחר מכן. אחרי חצי שנה עברתי קורס מפקדים, כך שבמשך חודש לא הייתי לוחם. אחרי זה חזרתי להיות לוחם. במהלך השרות גם עשיתי שלושה אבט"שים, שבמהלכם המשכורת ירדה.

לכן ציפיתי שהחישוב של מענק השחרור והפקדון יחושב לפי נתונים אלה.

הפתעה גדולה היתה לי, כשנכנסתי לאתר היחידה להכוונת חיילים משוחררים.

בצד ימין יש כזה "כניסה להזדהות". מכניסים מס' תעודת זהות ומספר חשבון בנק בתשע ספרות, וכתוב כמה מענק מקבלים. איזה עולם נפלא.

מסתבר, שאחרי כל הבלגאן, קיבלתי מענק מלא של לוחמים: ₪7995. מזומן ביד. (בחשבון בנק, כן?).
חוץ מזה, ישנו גם הפיקדון (זיכרו, פיקדון הוא תמיד פי 3 מהמענק).

המסקנה: או שבאמת מעגלים כלפי מעלה שם איפשהו, או שניסו לחשב וכל כך הסתבכו שויתרו וזהו.

סמל-ראשון טל אמגר, בן 21 מאשדוד – רק גופתו זוהתה עד כה
רס"ר דב שטרנשוס, בן 37 מכרמיאל

אני מניח שאכיר אותם בפנים כשיפורסמו תמונותיהם…

סמל יניב הרשקוביץ, בן 21 מחיפה – למד איתי בשכבה, נפגשנו ברכבת לפני שבועיים וחצי, סיפר לי על הפלגה שמתוכננת לו לאותו ערב.
רב"ט שי אטיאס, בן 19 מראשון לציון -אני מכיר אותו מתקופתו כחניך… דיברתי עם המפקדים שלו, כולם מזועזעים.

מכיוון שאני עדיין טכנית בשרות סדיר, אני נמנע מלהתייחס לאירוע עצמו… על פי הפרסומים בתקשורת, נורה על הספינה אח"י חנית מדגם סער 5 טיל חוף ים מדגם C802… עושה רושם שהנעדרים למעשה נמצאים על הספינה, ומנסים לחלץ אותם.

ניסיתי שלא לכתוב על מה שהולך פה מסביב, אבל יש גבול לכל דבר.

ארועי הימים האחרונים הוסיפו תוספת נכבדה לגאוות היחידה שלי – שייטת 3 מחזיקה את רוב מזרח הים התיכון – מרפיח עד טריפולי – חזק בביצים. בעוד השרות על הספינות לפעמים משעמם, הרגשה שלא עושים כלום, הנה החבר'ה מפוצצים כל מיני דברים.

ואז בא חסן.

עדכון מורבידי: ארבעה נעדרים… רוב הסיכויים שאני מכיר את החבר'ה האלה.. מה קורה פה…

בעניינים אחרים – רקטה ארוכת טווח נפלה בחיפה בסטלה מאריס, על הכביש, 13 דקות נסיעה מהבית שלי, קצת דרומה מבתי זיקוק ומיכל האמוניה. לשאלתכם, אני נשאר לישון במיטה שלי, בפינה הצפון מערבית של הבית. לכל החיפאים שמצאו את עצמם בדרך לגוש דן בתירוץ כזה או אחר – אני ממליץ ללמוד מתושבי שדרות כמה דברים.

כלי התקשורת הזרים, עד כמה שראיתי, מכנים את הספינה Gunship, כשמדובר בסטי"ל מסוג סער 5, Missle ship או Corvette יעשו את העבודה.
כנראה מייעצים להם אותם יועצים שעובדים בשביל הסדרה 24:

כי עם כל הטכנולוגיה, עדיין אי אפשר לדבר מטלפון סלולרי עם צוללת רוסית שעוגנת בנמל אזרחי דרך האינטרקום הפנימי של הצוללת – בעגה המקצועית פורפרה.

כל מיני אנשים מנסים להפחיד אותי שבגלל המצב לא ישחררו אותי ביום רביעי. יהיה ממש מצחיק^ אם פתחתי בלוג לסיקור תהליך השחרור שלי, ולא אשתחרר.

^ – עצוב מאד.