מי שנכנס לאתר זה רואה בצד שמאל של המסך תיבה המפרטת את מגוון הדרכים ליצור איתי קשר בלחיצת כפתור - אימייל, מסנג’ר, וסקייפ.

בשלושתם אני זמין כשאני ליד אחד המחשבים שלי, ואני בודק אימייל לעיתים תכופות מהסלולרי.

למרות כל זאת, אני ממליץ לכל אחת ואחד להוסיף אותי, ברגע זה ממש, למסנג’ר/גוגל טוק, וככה נתקרב.

בקשה זו באה לאחר שלאחרונה היו כבר יותר ממספר מקרים שבהם כותבי בלוגים כאלה ואחרים פנו אלי באופן ספונטני במסנג’ר, כדי שאחווה דעה על דבר כזה או אחר, וזה כיף לי.

- - - -

(אה, וביום רביעי בצהריים אני נוחת בארץ)

החל מרגע זה אני משתמש במערכת הסטטיסטיקות של reinvigorate.

המערכת מאפשרת לי לראות נתונים שלא ראיתי קודם, כגון רזולוציית המסך שלכם (לא מעניין) או מי אתם - כלומר השם איתו הגבתם אצלי. ויש כאלה שזה ממש מפחיד אותם.

כמובן, המערכת גם מציגה את הנתונים ה”רגילים” שגם להם הרוב לא מודע, כגון כתובת IP, אתר מפנה, חיפושים שהובילו אתכם לכאן וסוג הדפדפן.

לכן כתבתי את הצהרת הפרטיות של סטארטר. אשמח לשמוע הערות והארות, ואולי גם לראות בלוגים אחרים שמציגים כזו הצהרה. בינינו, הרי כל אתר אינטרנט מקבל את רוב הנתונים האלה, וההבדל הקטן (השם איתו אתם מגיבים) אינו איזו פירצה או גניבה, אלא פשוט רישום של נתון שהמשתמש שולח לאתר ממילא, ומשמש אותו לאי כתיבת שמו כל תגובה מחדש. ומאחר שכל אתר יודע את הנתונים האלה, זה יהיה חבל אם אני אהיה היחיד שמודה בזה.

- - -

ולא, זה לא קשור ל”קוד אתי” של בלוגים. אין דבר כזה קוד אתי של בלוגים - כל בלוג הוא בן אדם, ולכל בן אדם כללי אתיקה משלו.

- - -

למנהל (או מפתח ראשי או משהו כזה) של reinvigorate קוראים שון מקנמרה. באמת!

- - -

ביקורת על reinvigorate תיכתב לאחר זמן מסוים של שימוש. בינתיים היא לא מתמודדת יפה עם עברית, שלחתי להם הערות על טיפול בבעיה.

בעברי הלא רחוק, לפני שלוש שנים תמימות, הייתי חייל צעיר על סיפון הסטי”ל אח”י חרב, וככזה, עשיתי שבתות.

שבת בספינה זה דבר מיוחד - פתאום נרגע לו הלחץ המתמיד, נשארים בספינה רק צוות מצומצם ביותר, יש שקט ושלווה, ואין הרבה מה לעשות חוץ מלשמור שעתיים ולנוח עשר, אולי מדי פעם להכין ארוחת שבת או ללכת להביא קצת אוכל מהסופר.

ובשבת, כשהעניינים רגועים, אפשר להוציא את הרדיו, ולשמור עם מוזיקה.

כך, ביססתי לי לוח זמנים מדויק של האזנות, ובשבילו החלפתי שמירות:

שישי בצהריים, שלמה ארצי - מדבר לתוך הלב עם שירים יפים.
שישי בערב, אלכס אנסקי ופרופסור הרסגור - לא משנה ממש מה הם אומרים, לשמוע אותם מדברים זה כמו מדיטציה.
שבת בצהריים - גל עברי ירוק.
שבת בלילה - לילה של אלבומים ב88FM.

אבל הכי כיף היה בימי חמישי בלילה, בין חצות לשתיים, בגלגל”צ - עסק שחור. שעתיים של שמירה טסות כאילו לא היו.

לכן נהנתי לגלות שלירון תאני, הרוח החיה מאחורי העייסק, כותב ברשימות!

אתם עוד פה?

נרשמתי לדה מארקר לא בשביל להיות חלק מהבאזז המטורף של הקפה (תנו להם חודשיים להירגע) אלא כדי שלפחות אוכל להגיב אצל ולווט, שעוברת לקפה בכפייה.

האם זו סיבה לשלוח לי דואר זבל?

עכשיו, בקריאה בדיעבד, מסתבר שהסכמתי לסעיף קטן 21:

הפרטים שיימסרו על ידי המשתמש ומידע נוסף שיצטבר אודותיו יישמרו במאגר המידע של החברה, לשם ביצוע אחת ו/או יותר מן המטרות הבאות: ביצוע פעילות החברה, כפי שתהיה מעת לעת, לרבות יצירת קשר עם לקוחות וצדדים שלישיים, פרסום, שיווק וקידום מכירות, והפקת פעילויות ואירועים; מתן שירותי דיוור, לרבות דיוור ישיר, על ידי החברה ו/או מי מטעמה ו/או גורמים אחרים, ללקוחות וצדדים שלישיים; איסוף מידע אודות לקוחות וצדדים שלישיים ופעילותם, ושימוש בו, לרבות אחסונו, העברתו ושיתופו, על ידי החברה ו/או מי מטעמה ו/או גורמים אחרים, למטרות סטטיסטיות ו/או לעשיית עסקאות מכל סוג עם לקוחות וצדדים שלישיים; השגת מידע על ידי החברה ו/או מי מטעמה ו/או גורמים אחרים מכל מקור וגורם חוקי, וביצוע כל שימוש חוקי במידע בהתאם להוראות כל דין ו/או להסכמה מפורשת ו/או משתמעת של לקוחות וצדדים שלישיים; שימוש במידע על ידי החברה, קבוצת הארץ, רשת שוקן, ותאגידים נוספים, לרבות הפועלים מטעמם ו/או עבורם, לצרכים מסחריים ואחרים.

לא ברור איך זה מתיישב עם סעיף 15 לתקנון:

המשתמש מתחייב, שלא לפגוע בחברה או במשתמשים אחרים של אתרי TheMarker או ברשת האינטרנט בכלל, ובכלל זה להימנע מכל פגיעה ביכולתם ליהנות או להשתתף בשירותים הניתנים באתרי TheMarker. איסור זה כולל גם משלוח דואר זבל, [...] או להציע שירותים שהמשתמשים ו/או החברה אינם מעוניינים בהם.

מה שמותר לTheMarker ומכללת הדסה, אסור לי.

ולבלוגרים של הקפה - היזהרו:

16. המשתמש מתחייב, שלא להשתתף ו/או לתרום להשתתפות בשיתוף קבצים אסור על פי החוק ושלא להשתתף ו/או לתרום להשתתפות בהעברת מידע ו/או הפניה ו/או יצירת קישורים לאתרי אינטרנט מפרים ו/או להפרת זכויות קנייניות של צדדים שלישיים ו/או לפרסומים אסורים.

17. המשתמש מתחייב, שלא להשתמש ו/או לתרום להשתתפות במסירת סיסמאות ו/או פרטים אישיים ו/או אינטימיים אודות גולשים ו/או הטרדת גולשים, עשיית פרסום ו/או קידום מכירות מסחריים, שימוש בשפה בוטה ו/או פוגענית, העלאת ו/או קישור לתכנים מיניים ו/או פורנוגרפיים ו/או תכנים אשר יפגעו ברגשות גולשים אחרים ו/או יגרמו להם נזק.

דיר בלק מישהו פוגע לי ברגשות!

אותי, הבריונות הזו מצד הטוש ממש לא מצחיקה.

שלום, שמי צפריר, ואני מנוי לרסס של חורים ברשת.

-אנחנו אוהבים אותך צפריר.

בסקר בלתי מדעי שנערך בקרב קוראי בלוגים בטכנולוגיית רסס, שנשאלו מדוע הם הפסיקו הרשמה לרסס מסוים, שליחת תקציר במקום פוסט מלא היתה הסיבה השלישית בהשפעתה על ההחלטה לבטל הרשמה.
הסיבות הראשונה והשנייה, דרך אגב, היו יותר מדי פרסומים, ומעט מדי פרסומים בהתאמה.

אבל גל מור קורא לשים סוף לקניבליזציה בסינדיקציה.

קניבליזציה - אכילת בשר אדם. ככל הנראה רמיזה לאתרי איסוף הרסס כגון ישראלוונטי ובלוגיש, שמציגים פרסומות לצד התוכן שנאסף באופן אוטומטי מבלוגים ברחבי המרשתת.

סינדיקציה - סינדיקציה היא שיתוף פעולה של אנשים או גופים שונים לצורך ביצוע מהלך משותף המניב לכולם תועלת.

גל למעשה התאכזב מכך שהוא מפיץ אץ תכניו באמצעות טכנולוגית RSS לכל דכפין, פוסט שלם מכף רגל ועד ראש, ו”התוצאה היא שאנשים רבים מסתפקים בקריאה בקוראי RSS ובאגריגטורים כמו blogish.co.il ולא נכנסים לבלוג.”

ואני שואל את גל מור, למה אתה צריך אותי באתר שלך?
מילא היו פרסומות, הרי אפילו אם היו, יש לי adblock כמו שאני בטוח שלחצי מהמנויים שלך יש.

מה, בשביל שיהיה רשום עוד מבקר בסטטיסטיקה?

“אתה נותן את הכל ולא מקבל כלום” - ומה קיבלת עכשיו? תגובה, כשתהיה לי, אבוא להגיד גם מקצה עולם, אחצה בלוגיש וישראלוונטי רק כדי להגיע לתיבת התגובה.

תקציר, ממש לא בטוח שאטרח לראות מה עומד מאחוריו. זה לא עומד במבחן חמש השניות.

שורה תחתונה - אתה מפסיד קוראים, למרות שהסטטיסטיקות שלך יראו עליה.

ומילה לכל אלה שבכל זאת חושבים שאם ישימו תקצירים, כל קוראי הרסס שלהם יבואו ויקליקו על האדסנס בהמוניהם - קוראים מבססים עצמם כקהל גם אם אינם נכנסים לאתר שלכם אפילו פעם אחת.
את הלינק מהם תקבלו בכל מקרה, ואף אחד מהקוראים הקבועים שלכם לא יחלום להקליק על פרסומת. תבססו קהל, והערך של האתר שלכם יעלה. יכתבו עליו במקומות אחרים, לינקים יגיעו.

- - - - -

ועוד מילה לאלה שלא מבינים את המשמעות של טכנולוגיית RSS - RSS היא לא שפה שנועדה לקריאה של בני אדם, אלא לקריאה של מחשב, של מכונה. תבינו את ההשלכות המלאות של זה.

נטעתי עץ. ולא סתם עץ, אלא עץ תיוגים חסר.

עץ זה נבנה בהשקעה מסוימת, תוך צפייה במאות בלוגים, קריאה של אלפי דברים שלא ידעתי על מאות האנשים, ומעקב אחרי כל לינק ולינק, כשבשלב מסוים היו פתוחים לי יותר מעשרה טאבים, לדוגמה עידן, שרית, חנית, רוני, תום, יובל, מוסיף, תמר, ולווט, ולדי, אורי, נינה, אורזת.

לפעמים היה צריך פענוח כדי להבין שפוסט מסוים הוא תגובה לתיוג, לפעמים לא היה ברור בכלל מי תייג את מי, וכדומה.

הכי מעצבן, זה שאנשים עדיין מתייגים, ולכן העץ חסר. לדוגמה, חנן בינתיים כבר פרסם את חמשת הדברים שלו. כך גם שוקי גלילי, שדווקא תויג מספר פעמים רב (וגם תייג את ראש הפירמידה), וכך גם כרמית, וכהנה וכהנה.

היות ואין סיכוי לשמור על עדכניות העץ ללא משוב, פשוט מי ששם לב שהענף שלו חסר, נא לפנות אליי בtzפריר.r-שטרודל-ג’ימייל.

דרושה עזרת הציבור במציאת איזשהו כלי שיוכל לספור כמה לינקים יש בכל רמה, חנן חישב שברמה 7 צריכים להיות 78,125 אנשים. מצד אחד, בדוגמה למעלה יש 13 דורות, מצד שני בדור השלישי היו חמישה אנשים, כך שקשה לדעת.

חומר למחשבה - אם מישהו עושה קופי פייסט לעץ כולו לתוך פוסט, ומנסה לעשות פינג לכל הלינקים, האם האינטרנט קורס?

אבל לא ממני תבוא הישועה.

רואה שחורות שם אותי בין כוונות (דרג רביעי (למישהו יש כוח לבנות עץ של תיוגים?)) ועל כן, חמישה דברים שלא ידעתם עלי:

א. ביליתי ארבעה חופשים גדולים, בין כיתה ז’ לכיתה י’, כעובד במוסך.
ב. היה לי עמוד בג’אוסיטיס עוד ב-1998. עקבותיו אבדו זה מכבר.
ג. יש לי סי די רום שתאריך הצריבה שלו הוא מתישהו ב1997. יש עליו פוטושופ 3, קיוטקסט, ואופיס 95′.
ד. אני משחק TFC מאז אפריל 2001. שם למדתי מה זו רזולוציה, client/server, ומה זה לינוקס.
ה. עד שלא נתקלתי באדר שלו לא ידעתי מה זה בלוג. בזכותה אני פה.

נראה אתכם: דואל, יאירוה, חרמון, לא איש התרנגול, רפי גליק.

(אם לא קוראים לכם חנן, אין סיבה שתקראו את זה, זו היא למעשה תגובה, ותו לא).

עמוד על הלינק הזה. עכשיו לחץ על options, ולחץ על Disable for ALL sites.

עכשיו - קסם! לא יהיה לך יותר סנאפים. ומי שרוצה שכן יהיו לו - יהיו לו! וכולם שמחים!

נכון, זה גורם לך טרחה. ואתה צריך לראות את זה ולסבול עוד פעם אחת. אבל תזכור שזו היא הפעם האחרונה שאתה רואה סנאפ, אז תחייך.

עדכון: יש פה דיון מעניין.

בשעה טובה יש שכונה נורמלית לבלוגרים עבריים - בלוגלי.

ניסיתי - איפשהו או שהייצוא מפה הוא שהייבוא שם עשה בעיות, ולא כל הפוסטים עברו. לא משנה, נשכתי שיניים והמשכתי לבדוק את העניינים - המערכת זהה למערכת שמופעלת פה, בוורדפרס.כום. מבחינתי כרגע היתרונות הם מעבר למערכת עברית מלאה, הכל מיושר לימין, בלי כל מיני אנגליתים קטנים שנדחפים לכל מיני מקומות.
החסרונות הם שמערכת הניהול בעברית (אני ממש לא אוהב עברית טכנית), ודברים קטנים שיש לי פה ואין שם, מעבר לזה שאני כבר נשוי לtzafrir.net - אין העדער מותאם אישית, אין את האוואטארים הקטנים (התמונה שלי ליד תגובה, ובכל מיני מקומות לא צפויים).

השכנים שם נחמדים בכל מקרה, אפילו הזגוגיות חזרו!

שורה תחתונה - אני לא אעבור. נוח לי פה, וגם ככה אני לא כותב הרבה כרגע.
אבל לכולם אני בהחלט ממליץ לנסות - זה בוורדפרס, ככה שאפשר תמיד לייצא הכל ולעבור מקום אם לא טוב. וזה בעברית, אז זה גם הרבה פחות מפחיד.

ככה כולם נהנים, לא?

כבר בקושי זוכרים, אבל פעם, לפני חודש וחצי בערך (מרגיש כמו הרבה יותר מזה) חנן כהן הקפיא את וובסטר.

וובסטר, כפי שניתן להתרשם מימינכם למטה, אוסף פוסטים של בלוגים מרחבי הארץ, ומגיש אותם לקורא. אני אפילו לא השתמשתי באתר, הייתי קורא הכל ברסס.

היתרון בוובסטר היה שהוא היווה רשימת בלוגים שעברה סינון על ידי חנן, ונשארו רק אלו שהוא ראה לנכון.
הבעיה בוובסטר הייתה שהוא היווה רשימת בלוגים שעברה סינון על ידי חנן, ונשארו רק אלו שהוא ראה לנכון.

באותו זמן דיברנו פה ופה על למה משתמשים בוובסטר, ומה אפשר לעשות במקום.

אני הצעתי רעיון קהילתי, כפי שרואים שם בתגובות, והסתבר שהתפרצתי לדלת שfiLi כבר פתח - israelated. אתר שבו כל בלוגר רושם את הבלוג שלו, ואפשר לראות בלוגים פופולריים, פוסטים פופולריים, וכדומה וכדומה.

באותו זמן לא כל כך הבנתי איך זה יעזור, אתר בלי עיצוב, ועוד באנגלית, לא הסתדר לי, אבל זכרתי לעקוב.

אז הנה, הגירסה העברית - ישראלוונטי. הבטחתי לעודד, לא?

בינתיים האתר איטי להכאיב, אולי שווה לארח אותו בארץ, ולא אי שם באיזור שיקגו?
עוד יש כמה באגים, וההתאמה לעברית לא מושלמת. גם היה נחמד אם ברסס, שמו של הבלוג היה מופיע לפני הכותרת, כמו שבוובסטר.
אבל יש פוטנציאל נפלא - אם יירשמו שם בלוגים עצמאיים מהזן ה-, בואו נקרא לזה, חצי מקצועי, נוכל ליצור שם מסה קריטית קטנה שתמנע מהמקום להפוך לאתר שיתוף חוויות מהאירובי של ילדות בכיתה ח’.

אתם עוד פה?