אחד ההבדלים בין צפייה באירוע ספורט כגון משחק כדורגל או כדורסל, לבין צפייה באירוע ספורט וירטואלי, הוא שיטת הצפייה.

בעוד במשחק כדורגל אנו תלויים בבמאי וצוות צלמים שיתפסו עבורנו את ההתרחשות, משחק מחשב ניתן לראות ולהקליט כסביבה תלת ממדית מלאה, שכל צופה יכול לשוטט בה כרצונו ולראות את המהלכים מכל זוית שבה יחפוץ, כשמערכת המשחק שלו מייצרת עותק זהה למקור על המקום.

אין ספק כמובן, שכל אוהד כדורגל היה רוצה לקבל את האפשרות להתמקם על הדשא ולראות את גמר היורו מכל זוית אפשרית.

מסתבר שהטכנולוגיה שתאפשר את זה מתקרבת.

להקת Radiohead פרסמה קליפ לשיר House of cards שלא צולם באמצעים מסורתיים כגון מצלמות ותאורה, אלא הוקלט על ידי לייזרים מהירים, כך שסצינות שלמות נרשמו כאוסף של נקודות במרחב תלת מימדי - אוסף שניתן לאחר מכן לראות מכל כיוון וזוית, לצבוע, ולתמרן כרצון הבמאי.

סרטון יוטיוב:

בשיתוף גוגל, שוחררו לא רק הקליפ הסופי, אלא גם חומרי הגלם - אוסף כל אותן נקודות במרחב, אשר יוצרות יחדיו את ראשו של תום יורק, רחוב בפלורידה, ועוד כמה סביבות שכיף לשחק בהן, כשכל זה נמצא כאן, ובקוד פתוח כך שבקרוב נראה בערוץ של הקליפ ביוטיוב כל מיני פיתוחים מוזרים כמו שרק ביוטיוב יכולים לעשות, כגון תום יורק דורש שנעזוב כבר את בריטני.

באשר לקליפ עצמו - התוצאה הסופית, יש להדגיש, די מעפנה, והקליפ די מכוער. יחד עם זאת מדהים אותי שאני יכול לסובב את ראשו של תום יורק בזמן שהוא שר, ותיאורטית לראות מכל זוית שבא לי איך עצמות הלחיים שלו זזות בזמן שהוא עושה ליפ-סינקינג מול צלחת לייזרים שמסתובבת לו מול הפנים, ואני חושב על זה כעל צפייה בפעם הראשונה בטלויזיה שחור לבן, תוך כדי שאני מדמיין איך תהיה הצפייה במסך HD.

מעניין לחשוב על יישומים יותר רחבים לגרסאות יותר מתקדמות של טכנולוגיה כזו - מספר צלחות כאלה בגובה 20 מטר מעל מגרש כדורגל, בהצלבה זריזה עם צילומי וידאו, יאפשרו לנו לראות משחק כדורגל מכל מקום על המגרש בהדמיה תלת ממדית מלאה (אפילו אם לא בזמן אמת, בשנים הראשונות). גרסת מיני שיושבת באופן תמים על שולי כובע תיתן לנו בסוף כל יום הדמייה מלאה של כל מה שקרה סביבנו באותו יום.

מי צריך וידאו מהחתונה כשאפשר להציב את עצמנו בתוך החופה? להפיק צילום של רגל החתן נוחתת, מנקודת המבט של הכוס.

העתיד מתקרב במהירות רבה מדי, נותר לראות אם האנשים מסתגלים לקצב ההתפתחות של הטכנולוגיה.

Firefox browser undermines Israeli Shin Bet’s authority:

Website certified by an Unknown Authority

Unable to verify the identity of www.shabak.gov.il as a trusted site.

Open link with firefox browser.

השר אטיאס [...] הדגיש בפניהם כי המשימה להגן על הגולשים חשובה יותר מכל שיקול אחר.

עוד מציין שר התקשורת כי הוא פועל ע”פ הוראות מרן הרב עובדיה יוסף שליט”א וגדולי הדור.

ש”ס

חייבים לעצור את 892.

מאת גדי שמשון.

אפשר וכדאי לשלוח אימייל לחברי הכנסת שהצביעו בעד החוק.

isarsur@knesset.gov.il
adichter@knesset.gov.il
ahirshson@knesset.gov.il
amichaeli@knesset.gov.il
uria@knesset.gov.il
eglazer@knesset.gov.il
eaflalo@knesset.gov.il
egabai@knesset.gov.il
amncohen@knesset.gov.il
efye@knesset.gov.il
EfraimS@knesset.gov.il
aatias@knesset.gov.il
belon@knesset.gov.il
gezra@knesset.gov.il
dazulay@knesset.gov.il
davidt@knesset.gov.il
dyatom@knesset.gov.il
eamsalem@knesset.gov.il
yohananplesner@KNESSET.GOV.IL
ymarziano@knesset.gov.il
yedri@knesset.gov.il
ybenyizri@knesset.gov.il
ycohen@knesset.gov.il
ylitzman@knesset.gov.il
ymargi@knesset.gov.il
yvaknin@knesset.gov.il
izchakec@knesset.gov.il
ithakl@knesset.gov.il
mporush@knesset.gov.il
mshitrit@knesset.gov.il
nudelman@knesset.gov.il
mgafni@knesset.gov.il
mnahari@knesset.gov.il
nchilo@knesset.gov.il
nslomianski@knesset.gov.il
nzeev@knesset.gov.il
azkoor@knesset.gov.il
oschneller@knesset.gov.il
zhendel@knesset.gov.il
zlivni@knesset.gov.il
rtirosh@knesset.gov.il
reitanhantman@knesset.gov.il
slomob@knesset.gov.il
smolla@knesset.gov.il
shmuelh@knesset.gov.il

עובד מתוך 46 נבחרי ציבור מאת יובל דרור

עידו קינן על היום ה”לאומי”* לאינטרנט בטוח.

לא הייתם רוצים שהילד שלכם יעתיק שיעורים – אז למה אתם נותנים לו להוריד תוכנות? בסוף הוא עוד ייצא נרקומן פדופיל שמתכנת בקוד פתוח או משהו.

* לאומי - צ”ל מייקרוסופט

זה:

מונע את זה:

תקן http, שפותח בשנת 1990, לא נועד לעיני בני אדם.

The HTTP protocol is a request/response protocol. A client sends a request to the server in the form of a request method, URI, and protocol version, followed by a MIME-like message containing request modifiers, client information, and possible body content over a connection with a server.

זהו בפירוש תקן שנועד להגדיר שיחה בין שתי מכונות - המחשב של המשתמש, והשרת שמגיש את הדפים.

התקן מגדיר שיחה מסוימת - מכונת המשתמש מבקשת דף מהמכונה של השרת, ומכונת השרת מחזירה תשובה, כשחלק מהתשובה הוא מספר בן שלוש ספרות, המתאר את אופי התשובה. הספרה הראשונה מגדירה את סוג התשובה, ושתי הספרות הנוספות הן תשובה ספציפית.

כך מכונת המשתמש יודעת מה מצב הדף המבוקש - 205 אומר שצריך לאפס את התצוגה, 503 אומר “לא ניתן לספק את השירות”, וכן הלאה.

- - - -

אממה?

ירים את היד מי שלא יודע מה זה קוד 404.

הקוד, שכאמור נועד לעיני מכונה בלבד, מככב בכל סלון ביתי. ככל שהמרשתת הפכה נפוצה יותר ויותר, תקלת 404 עברה משפת מכונה לשפת אדם - אתרים רבים תרמו לעניין בכך שהתחילו להציג עמודי תקלה ידידותיים למשתמש - אלו חיים על הטווח שבין “Page not found - 404 Error” לבין:

 

Once upon a midnight dreary, while I websurfed, weak and weary,

…Over many a strange and spurious website of ‘hot chicks galore’,
…While I clicked my fav’rite bookmark, suddenly there came a warning,
…And my heart was filled with mourning, mourning for my dear amour.
…“‘Tis not possible,” I muttered, “give me back my cheap hardcore!” -

Quoth the server, “404“.

- - -

הפואמה הנ”ל לקוחה מדף תקלת 404 של plinko.net שאוספים דפי 404 מוצלחים מרחבי הרשת.

- - -

כמובן, אין בעיה בכך שבני אנוש בשר ודם דוברים שפת מכונה (כל עוד הם לא מדברים כך איתי). הבעיה מתחילה כשמתהפכות היוצרות, ובני אדם שכבר לא מודעים לכך שהביטוי “תקלה 404″ הוא שפת מכונה, יושבים וכותבים אתר אינטרנט.

במהלך חיפוש בגוגל אחר “Petah tiqwa does not exist” קיבלתי תוצאת חיפוש מאתר אגד המחודש שכותרתה: “404 ENG“. קשה לזהות כאן את הפרדוקס, אבל הוא קיים - תוצאת חיפוש במנוע חיפוש לעולם לא תשלח את המשתמש לדף שלא קיים! אדם שמחפש משהו, מעדיף לרוב להגיע לדפים קיימים, ולא לתקלות 404.

לכן גוגל הטמיעו מנגנון פשוט - נבחן אותו ברמת המכונה. המכונה של גוגל, שמתפקדת כמשתמש לצורך העניין, מבקשת מאתר אגד דף. אתר אגד מחזיר תשובה מפורטת, הכוללת קוד תשובה 200, שמשמעותו “הכל בסדר, אני מגיש דף אינטרנט”, ולאחריו דף האינטרנט עצמו.

דף האינטרנט, שמנוסח בשפת בני אדם, אומר למשתמש “Error 404″, וזו, מבחינתי, שבירה של כל הכלים.

- - -

בני אדם - דברו שפת בני אדם. מתכנתים - כתבו תוכנות שמדברות ביניהן בשפת מכונה.

ובא שלום עלינו ועל כולם.

- - -

הערות שוליים:

• האיור ברשיון CC-BY-SA ונערך על ידי. מקור.
• הטקסט באתר אגד אומר: “The page you tried to access does not exist any more”. “הדף שניסית לגשת אליו כבר לא קיים”. אז קודם כל, אני לא מנסה לגשת לדף, אם אני רואה אותו, אז כבר הצלחתי לגשת לדף. שנית, כדאי לשקול להשתמש בקוד שגיאה 410 במקום 404 במקרים שבהם הדף כבר היה קיים פעם, והוסר.
• לא הכל חשוך באתר אגד - מערכת החיפוש החדשה שלהם, שכוללת מידע על קוים עירוניים וחיפוש בטקסט חופשי, עובדת גם בפיירפוקס, גם בלינוקס, ואפילו ממירה מאותיות אנגליות למקבילותיהן העבריות בזמן אמת, שזה יופי של טאצ’ אנושי.

אלכס קינג מספר על הפיתוח של חברת פיתוח הווב שלו בשילוב יאהו.

ברפרוף ראשוני לא ממש עניין אותי מה הולך שם, אבל פתאום הסתבר שזה כולל שילוב אוטומטי של תמונות פליקר (ששוחררו תחת רשיון CC), מה שיכול לחסוך הרבה כאבי ראש ובעיות. מקצת משחק עם התוסף עושה רושם שהוא לא מוצא יותר מדי דברים בעברית… כשלוחצים על Review this post ניתן לבצע חיפוש חופשי בפליקר בממשק של התוסף.

בממשק ניתן לבחור גודל לתמונה, וצריך לאשר את תנאי רשיון הCC הספציפי של התמונה.

עושה רושם טוב, וכדאי לעקוב.

את התוסף ניתן למצוא כאן וכאן.

יש לציין את יאהו לטובה על כך שהתוסף משוחרר ברשיון קוד פתוח.

קולולולו - Yedda נמכרה לCo.ils!

צילום מסך:

ומעבר לבדיחות זולות על חשבון כיווניות של טקסט, המון מזל טוב.

סקירה שלי של Yedda, אוגוסט 2006.