אני

You are currently browsing the archive for the אני category.

במסגרת תפקידי החדש כמנהל חוות הלינוקס של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, לפעמים אני נשאל "למה לינוקס".

אז הנה דוגמה:

התקנתם את חבילת השירות החדשה לויסטה?

יש תוכנות שלא תוכלו להריץ – וזאת מפני שמייקרוסופט לא מרשה.

פשוט ככה, בלי נסיונות טיוח, בלי להתבייש.

אין דוגמה יותר טובה כדי להסביר לאנשים מה רע בתנאי הרישוי של חלונות.

(דרך חדשות טכנולוגיה)

Tags: , ,

אין יותר שמות בסיסמה והיא עכשיו מסובכת לפחות כמו שהייתי דורש שלקוחות שלי ישימו.

גיא מזרחי, Hacking.co.il.

"רפֹא רפא את עצמך", אמר ישו. דווקא הגרסה הלטינית של דבריו, בעיוות קל, הפכה לפופולרית בקרב הרופאים – "Medice, cura te ipsum", כסוג של קריאה לרופא לשים לב ראשית כל לתחלואיו שלו, בטרם יפנה את תשומת לבו לחולייהם של אחרים. אנחנו לא באמת מקיימים את הציווי הזה.

ולדי דבוייריס, Medice, cura te ipsum .

No one is ever safe.

שרה קונור.

– – – –

פרצו אליי היום. ניצלו פירצת Front door, או במילים יותר פשוטות, פתחו את מנעול הדלת ונכנסו לדירה. פירקו את כל הארונות אבל לא לקחו הרבה. ריחמו, יימח שמם. לא הרסו לי את החיים כפי שיכלו.

באשר אלך, אני מטיף לשמירה מסויימת על פרטיות, במיוחד בכל הקשור לדפדפנים. בחוות המחשבים הטכניון, אם אני רואה חשבון ג'ימייל מחובר כשאין אף אחד בעמדה, אני שולח לבעל החשבון מייל בשם עצמו, "למה אתה משאיר את עצמך חשוף?". אם שומרים סיסמאות בפיירפוקס במחשב ציבורי (כשמבחינתי הפיירפוקס שמותקן לי על הדיסק און קי הוא בחזקת ציבורי) מגינים על הסיסמאות בסיסמת אב. ולא נשארים מחוברים קבוע לאף חשבון.

– – – –

אבל בבית? ביתי הוא מבצרי. החיים שלי על צלחת.

– – – –

לא לקחו לי את המחשב. אם היו, מצבי היה רע. רע מאוד. אבל מאוד.

– – – –

חכם לאחר מעשה. מגן על הפנים אחרי האגרוף. עכשיו יש סיסמת ביוס. עכשיו לא עוזב את הבית כשהמחשב לא מוגן בסיסמה. עכשיו התיקייה של מוזילה מוצפנת.

– – – –

אוף.

Tags: , , , , , ,

מי שנכנס לאתר זה רואה בצד שמאל של המסך תיבה המפרטת את מגוון הדרכים ליצור איתי קשר בלחיצת כפתור – אימייל, מסנג'ר, וסקייפ.

בשלושתם אני זמין כשאני ליד אחד המחשבים שלי, ואני בודק אימייל לעיתים תכופות מהסלולרי.

למרות כל זאת, אני ממליץ לכל אחת ואחד להוסיף אותי, ברגע זה ממש, למסנג'ר/גוגל טוק, וככה נתקרב.

בקשה זו באה לאחר שלאחרונה היו כבר יותר ממספר מקרים שבהם כותבי בלוגים כאלה ואחרים פנו אלי באופן ספונטני במסנג'ר, כדי שאחווה דעה על דבר כזה או אחר, וזה כיף לי.

– – – –

(אה, וביום רביעי בצהריים אני נוחת בארץ)

shot0003.jpg

וכשנסענו לברייטון ביץ' כדי להצטלם בטיילת של קוני איילנד א-לה רקויאם לחלום, היו קצת עיכובים ברכבת התחתית.

img_0610.jpg

וקרובות המשפחה אמרו לי שהן היו רוצות לבקר בישראל, אבל מסוכן.

"מסוכן?", שאלתי בפליאה. "הכי בטוח שיכול להיות".

אבל כל יום כמעט יש קסאמים, ענו לי.

– – –

ונתתי להן את הנאום הרגיל שאם הייתי מסתמך אך ורק על הדיווחים בחדשות, לא הייתי מעז לנסוע לניו יורק. מסוכן.

– – –

ותוך כדי זה, אמא שלי, שתמיד מדגישה כמה שהיא לא דואגת, מתקשרת בהיסטריה לסלולרי שלי (ישראלי בנדידה – לקבל שיחה עולה בערך כמו לטוס חזרה לארץ) כי היא שמעה שניו יורק הפכה לאיזור פגוע הרס על סף אסון הומניטרי.

– – –

אז מסתבר שהייתי בניו יורק בזמן טורנדו.

– – –

לפחות לא קסאמים, נכון?

« Older entries § Newer entries »