אינטרנט

You are currently browsing the archive for the אינטרנט category.

טיפוגרפיה היא תחום משונה – מדובר על אותו תת תחום של עיצוב ויזואלי שאחראי על איך אותיות נראות, איך לעשות אותן קריאות, יפות, ייחודיות ומהנות. איך לאזן בין משקלים, מרווחים בין אותיות, תוך שמירה על יחס לרווח בין השורות.

בזמן שאת הציבור הרחב התחום לא ממש מעניין (כך יעיד כל מי  שאי פעם הדפיס מסמך בגופן בעל מרווחים קבועים, או קיבל מייל בפונט David גודל 24 בצבעים משתנים), מי שמבין בטיפוגרפיה לוקח את העניין ממש ללב. יורק על הרצפה בבוז כשהוא רואה שמשתמשים באריאל במקום בהלווטיקה, רותח מזעם כאשר איקאה מחליפים את הגופן בקטלוג שלהם מFutura לVerdana, שולח לחבריו קישורים לסרטונים מצחיקים שהנושא שלהם הוא פונטים בלבד, ולאחר מכן הולך לראות בקולנוע סרט באורך מלא על Helvetica.

כמו כל סוגי המדיה, גם הטיפוגרפיה ספגה סטירה מצלצלת בעידן האינטרנט. פעם זה היה פשוט – רצית גופן, בחרת אותו מהקטלוג, בית היציקה שלח לך ארגז עם כמות מספקת של אותיות, אותן הפועלים שלך סידרו על גבי מכבש הדפוס, ובסופו של תהליך היה לך עיתון, עלון או פשקוויל מעוצב כרצונך.

היום, עבור אותו תהליך, עליך לעבור תהליך קל בהרבה: צריך להוריד את הגופן, לפתוח תוכנת עיבוד תמלילים, לכתוב, ללחוץ על "הדפס". החסם על הפרת זכויות היוצרים של בית היציקה פתאום קל בהרבה, ויצרני הגופנים מזועזעים.

– – – –

במאמרו בעל הכותרת "Fuck The Foundries" מחודש אפריל השנה, מציין מארק פילגרים (אדם שאת מעלותיו קצרה היריעה מלפרט כאן) עובדה שעל יצרני הגופנים להפנים – בזמן הממש ממש קרוב, שעבור מי שמשתמש בפיירפוקס 3.5 או ספארי, או דפדפן אחר שבנוי לפי הצעות התקנים המתקדמים של HTML5 זה עכשיו, תהיה לאתר אינטרנט את האפשרות לשלוח לדפדפן גופנים – בדיוק באותו אופן שהוא שולח תמונות, סרטים וקטעי אודיו, קוד ג'אווהסקריפט והוראות עיצוב.

עד היום, מי שרצה לשלוט על איך נראות האותיות באתר שלו, נאלץ לבחור בין מספר אפשרויות.

האחת – לבקש מהמבקר באתר לצאת להפסקה קצרה, להוריד גופן, להתקין אותו במערכת ההפעלה ולהפעיל מחדש את הדפדפן. זה לא תפס עבור התאמה אישית, אך רוב משתמשי לינוקס למעשה מורידים את הגופנים של מיקרוסופט (חבילת msttcorefonts) כדי לראות ברשת עברית שלא נראית כמו כתב יתדות.

השנייה – שיטת Embedded OpenType של מיקרוסופט, החל מגרסת אקספלורר 4. התיאור נשמע בהחלט מתאים למשהו שמיקרוסופט עושה: אם גופן לא סומן על ידי מייצרו כ"אינו ניתן להטמעה", אזי ניתן ליצור ערבול בין דף הhtml לבין הגופן וקובץ הcss של העיצוב, כך שנוצר קובץ גופן שיעבוד באקספלורר עבור אותה כתובת איננטרנט מסוימת.
זה בסדר אם לא שמעתם על זה, ועוד יותר בסדר אם לא ראיתם את זה בפעולה.

השלישית – ליצור קובץ תמונה על המחשב של המעצב, עם הגופן הרצוי, ולהדביק את התמונה. זה "עובד", זה "נראה טוב", וזה קיים בכמעט כל אתר אינטרנט בעולם (כולל זה שלי).
המגרעות השימושיות אינן ברורות מיידית – לפחות למי שלא נעזר בתוכנה לקריאת מסך כדי לגלוש באינטרנט. את מגרעה זו ניתן (וחובה, לפי התקן) לעקוף על ידי שימוש בתגית alt.
כמובן שגם לא ניתן לסמן ולהעתיק את הטקסט המדובר.
המגרעות העיצוביות עוד יותר נסתרות:

  • האותיות אינן גדלות כראוי כשמגדילים את הגופנים במערכת או בחלון הנוכחי (עבור בעלי קשיי ראייה, או מסך בעל רזולוציה גדולה במיוחד).
  • מערכת התצוגה של המשתמש אינה מחילה על האותיות את הכללים שהיא מחילה על אותיות אחרות, דוגמת subpixel smoothing.
  • כשמדפיסים את העמוד, ניתן לראות פיקסול על האותיות המצולמות.

בימינו אנו, ניתן לשלוח לדפדפן את הגופן בפורמט TTF, שאין עליו הגבלות דיגיטליות מלאכותיות, והוא יוצג כראוי אצל המשתמש. (הדגמה)

ניתן לסמן ולבחור את הטקסט המקווקו.

ניתן לסמן ולבחור את הטקסט המקווקו.

– – – –

השבוע, ג'ייסון קוטקה פרסם בבלוג שלו קישור לפוסט בבלוג של Typekit, המתאר איך הם מגישים פונטים לדפדפן.

Typekit תספק בבוא העת שירות הגשת פונטים – אדם הכותב טקסט בדף אינטרנט לא יצטרך להעלות את הקובץ של הפונט לאתר, להחדיר קישור לפונט בקובץ העיצוב, וכן הלאה, אלא פשוט לכלול את שורת הקוד שטוענת את הפונט מהשירות של Typekit.

קוטקה התפעל מאוד מהשיטות שהם נוקטים ל"הגנה" על הגופנים שהם מגישים, וכינה אותם "דברים די מתוחכמים".

שיטות ההגנה שלהם הן:

  • בדיקת referrer למניעת hotlinking
  • שימוש בשמות קבצים חסרי משמעות ומלאי ג'יבריש
  • החדרת הפונט המקודד לתוך הcss
  • ציון תנאי הרשיון באופן חד וברור
  • שליחת רק האותיות הרלוונטיות לדף הנטען
  • פיצול הפונט למספר חלקים, ואיחודם לאחר מכן

בהתחלה לא הבנתי – חשבתי שקוטקה צוחק עליהם. שיטות "הגנה" אלה הן שטותיות, טפשיות ולא אפקטיביות במאום מבחינת אבטחת המידע. כל מי שמבין באינטרנט יודע שאין כאן הגנה בכלל. אפילו לא קצת.

– – – –

ואז נפל האסימון – הם יודעים שזו לא הגנה. הם גם מודים שזו לא הגנה. מה שזה כן עושה זה מספר דברים:

ראשית, זה מונע שימוש מקרי בקובץ – מקרים רבים של הפרת זכויות יוצרים באינטרנט של תמונות, מקורם בחיפוש בגוגל תמונות, העתקה והדבקה. זו הדרך הקלה והמהירה להשיג תמונה, וגם אני חטאתי בכך לבושתי לא פעם. (ראו מקרה תמונת ירושלים של רומן קרימן שנגנבה על ידי ש"ס בנסיבות דומות).
כאשר אין קובץ פונט נפרד, אין סכנה שזה יקרה לגופן.

בנוסף, שכבות ההסתרה הרבות מביאות לכך שמי שלוקח את הקובץ, לוקח אותו בידיעה מלאה שהוא לוקח פרי אסור. שעל הדשא הזה אסור לדרוך. בחוף זה אין לשחק במשחקי כדור. בקר בשטח. כאן מוקשים.

ויותר חשוב מהכל – זה לא משנה שכל מי שמבין באינטרנט יודע שאין כאן הגנה אמיתית, מפני שכפי שניתן לראות מהדברים שמארק פילגרים ציטט בפוסט שלו ("מה שעלינו לעשות הוא להכניס טבלה של הרשאות לכל פונט"), יצרני הפונטים לא מבינים באינטרנט. אפשר לערבב אותם עם קצת קשקושים על קידוד base64, פיצולים ורשיונות, ומיד נפתרת הבעיה האמיתית שהיתה עד עכשיו עם הצגת פונטים ברשת – לא היו יצרני פונטים שהרשו להשתמש בפונטים שלהם ברשת.

אם Typekit באמת יצליחו לשכנע יצרני גופנים מובילים להגיש פונטים דרך המערכת שלהם, בזמן שתמיכת הדפדפנים בגופנים אלה תתגבר ותתרחב, אז באמת הגענו לעידן חדש של הצגת אותיות ברשת.

ואלה כבר עניינים די מתוחכמים. הרשת הולכת להיות מקום הרבה יותר טוב. למי שמבין בטיפוגרפיה.

Tags: , , ,

באחת ההזדמנויות שאלתי נציג תמיכה של ברק (כשהם עוד היו ברק) אם אפשר לסדר לי פינגים יותר נמוכים לאירופה.

פינג הוא מדד של זמן תגובה באינטרנט, והומצא על ידי בחור בשם Mike Muuss בדצמבר 1983 – הוא כתב 1000 שורות קוד במהלך ערב אחד, וקיבל על כך פרס על מפעל חיים. (להרחבה: ויקיפדיה, דף שלו על הנושא).

התגובה של התומך היתה שלא ניתן לתת לי עדיפויות כלשהן בשערי מדינת ישראל, מכיוון שאין לי כתובת IP קבועה. זה שיעשע אותי מאוד, מפני שכתובת הIP שלי לא השתנתה מאז חודש יולי 2006.

בשבוע שעבר, הגעתי הביתה באחד הערבים, וזיהיתי בעיות חמורות של פינגים גבוהים ומהירות העברת נתונים איטית לאתרים בתוך ישראל, בפרט לשרת שלי שמתארח ב012 בפתח תקווה. בדיקת traceroute העלתה שהנתונים שאני מעביר בין חיפה לבין פתח תקווה עוברים דרך שוודיה – כמו בימים הראשונים של האינטרנט בישראל, לפני IIX. לא טרחתי לדבר עם התמיכה – משתמשים מתקדמים באינטרנט כבר מזמן למדו שכשיש בעיות אמיתיות, שיחה עם התמיכה לא תעזור.

בפרט כשיש בעיה כזו חמורה – בטח יש להם עשרות לקוחות על הקו עם אותה בעיה. אחכה כמה שעות, וזה יעבור.

לאחר שעברו מספר ימים וכלום לא זז, במוצאי שבת האחרונים, החלטתי להתקשר לתמיכה של נטוויז'ן-ברק.

לאחר שהנציג שענה לי הצליח להבין איזה לקוח אני (הם כל פעם מוצאים את היוזר שלי בנטוויז'ן, שנטשתי לטובת ברק, ואז הם התאחדו), הוא החל להדריך אותי לקראת ניקוי המטמון של הדפדפן, למרות שבשום שלב לא טענתי שיש לי בעיות גלישה כלשהן. מילותיו המדויקות היו "תלחץ למעלה על כלים".

לאחר מכן הוא אמר שאין לו יותר מה לעשות, ולהתראות. התעקשות מסוימת הביאה אותי לתומך בכיר, ששלח אותי לבצע מספר בדיקות (גם גילה על הדרך שמהירות הגלישה שלי שרשומה אצלהם לא נכונה), ומיד הרגשתי שמדבר איתי מישהו עם נסיון – שישר הבין שאני כנראה מבין על מה אני מדבר כשאני מדבר איתו, והוא פשוט שאל אותי שאלות בסיסיות שקל לי להבין ולענות עליהן – "מה כתובת הIP שלך", "מה הMAC של המודם שלך" וכדומה.

מהר מאוד הוא שם לב שכתובת הIP שלי – אותה כתובת שיש לי כמעט שלוש שנים – נמצאת בתחום כתובות נטוש, שהחיבור שלי ללא חייגן הוא מהסוג הישן שכבר אין לאף אחד, ובכלל איך זה שעדיין יש לי אינטרנט.

לא השגנו נציג של הוט על הקו שיעזור לנו בlive, אז הוא שלח להם פנייה בכתב, ואמר לי שזה יסודר תוך 48 שעות לכל היותר.

כמובן ש48 שעות כלום לא קרה, הערב התקשרתי שוב, הנציג הראשון שענה לי דוקא היה בעניינים, הבין את המצב מתיעוד השיחות, ונדהם גם הוא לשמע כתובת הIP שלי, ובשיחה עם נציג הוט הוחלפה לי לאחר כבוד כתובת הIP, וכל בעיות הפינגים נפתרו.

– – –

מסקנות:

  • תמיד להתעקש לדבר עם תומך בכיר אם התומך הראשוני לא נותן תשובות מספקות, או לא מבין שמדבר איתו לקוח ברמה גבוהה.
    • הערת אגב: להגיד להם "אני מבין בזה" או אפילו "העבודה שלי בחברה בינלאומית מוכרת היא להבין בדברים כאלה" לא עוזר, ואפילו מזיק.
  • לא לוותר על שיחת ועידה עם נציג של ספק התשתית – בוזבזו לי יומיים שבהם לא יכולתי בפועל להשתמש באינטרנט הישראלי בגלל סעיף זה.
  • מוזיקת ההמתנה של התמיכה שלהם חוזרת על עצמה בלופ של 20 שניות – קצר מדי!

Tags: , , , , ,

זירת הדפדפנים מצטופפת – בעוד חלק משמעותי מהעולם עדיין משתמש באינטרנט אקספלורר 6, שמקורו בתחילת שנות האלפיים, חלק אחר מנסה להביא את הקידמה, וזאת באמצעות פיירפוקסאופרהספארי, ואינטרנט אקספלורר בגרסאותיו החדשות, אשר מחקות את הישגי הדפדפנים הקודמים.

גוגל, שתלויה תלות מקסימלית בדפדפנים, כדי שיחברו את המשתמשים לשירותיה, כנראה לא מרוצה מקצב הפיתוח של הדפדפנים, ופיתחה דפדפן כפי שהיא מעוניינת שיהיה למשתמשים.

את ההשקה הם תכננו למחר, באמצעות משלוח חוברת קומיקס בת 38 עמודים, המסבירה פרטים טכניים שללא ההמחשות הויזואליות, היו משעממים מאוד לצרוך.

אנסה לתת את הפרשנות שלי:

פיתוח יישומי רשת למגוון דפדפנים

פיתוח יישומי רשת למגוון דפדפנים

לא ברור כרגע אם יש איזשהו מודל עסקי מאחורי הדפדפן – לא סביר שהם ישחקו מלוכלך וידביקו לנו פרסומות בכל מיני מקומות לא צפויים – לכן צריך להסתכל על הדפדפן כחלק מסכימה יותר רחבה.

גוגל חיה ברשת – יש לה את החלק הישן והמבוסס של החיפוש, על הפרסומות שלצדדיו, ויש לה את החלק החדש, הנסיוני, המאתגר – יישומי הרשת. שם, בג'ימייל, בגוגל רידר, ובגוגל דוקס, גוגל מחפשת את הדריסה, את הכניסה לעולם שנשלט על ידי יישומים שולחניים – והיא נתקלת במגבלות.

אותן מגבלות שמתוארות בפריים למעלה – פיירפוקס שלוש מריץ ג'אווהסקריפט מהר מאוד, עד כדי כך שאפשר להפעיל תכונות מתקדמות ביישומי הרשת, מבלי לתקוע את הדפדפן לעשרים שניות בכל פעם שרוצים לחבר שתי עמודות בגליון נתונים. אבל אי אפשר ליישם תכונות מסובכות במיוחד ביישומי הרשת, מכיוון שחלק גדול מהמשתמשים גולשים בדפדפן שייתן להם חווית שימוש נוראית.

יישומי רשת מודרניים מכבידים על מנוע הג'אווהסקריפט

יישומי רשת מודרניים מכבידים על מנוע הג'אווהסקריפט

האם גוגל מנסים לרמוס את השוק? מסופקני.

הדפדפן משוחרר בקוד פתוח, וגוגל מעודדים את מפתחי שאר הדפדפנים לקחת מה שהם רוצים (כמובן שמייקרוסופט לא יכולה להשתמש בקוד של גוגל, עקב סגירות הקוד של אקספלורר בפרט ומוצרי מייקרוסופט בכלל).

קחו מה שבא לכם, תעשו מה שאתם רוצים

קחו מה שבא לכם, תעשו מה שאתם רוצים

לתפיסתי, אפילו בגוגל אף אחד לא מצפה שהדפדפן שלהם יתפוס נתח שוק רציני. פשוט יותר קל להם להוציא דפדפן מוגמר שעובד, מאשר להתחיל לשכנע מישהו במוזילה/וובקיט לבנות מחדש חצי דפדפן.

כאן למעשה גוגל קמים ואומרים YOURE DOING IT WRONG מצד אחד במרומז, וLET ME SHOW YOU HOW ITS DONE במפורש מהצד האחר.

חשוב לנו להניע את כל הרשת ביחד, לא בהתגנבות יחידים, כדי שכולנו נוכל כבר לכתוב יישומי רשת נורמליים ולא לדאוג על מה עובד איפה

חשוב לנו להניע את כל הרשת ביחד, לא בהתגנבות יחידים, כדי שכולנו נוכל כבר לכתוב יישומי רשת נורמליים ולא לדאוג על מה עובד איפה

עכשיו מעניין לראות איך ציבור המשתמשים יגיב מחד, איך ציבור המפתחים יגיב מאידך, והאם נשתחרר כבר מהסד הנורא ששמו אקספלורר 6.

– – –

כל התמונות אוירו על ידי סקוט מקקלאוד על פי טקסט מאת צוותי הפיתוח של גוגל, ומובאות ברשיון CC-BY-NC-ND. התמונות עובדו קלות כדי להתאים לרוחב העמוד.

Tags: , ,

אחד ההבדלים בין צפייה באירוע ספורט כגון משחק כדורגל או כדורסל, לבין צפייה באירוע ספורט וירטואלי, הוא שיטת הצפייה.

בעוד במשחק כדורגל אנו תלויים בבמאי וצוות צלמים שיתפסו עבורנו את ההתרחשות, משחק מחשב ניתן לראות ולהקליט כסביבה תלת ממדית מלאה, שכל צופה יכול לשוטט בה כרצונו ולראות את המהלכים מכל זוית שבה יחפוץ, כשמערכת המשחק שלו מייצרת עותק זהה למקור על המקום.

אין ספק כמובן, שכל אוהד כדורגל היה רוצה לקבל את האפשרות להתמקם על הדשא ולראות את גמר היורו מכל זוית אפשרית.

מסתבר שהטכנולוגיה שתאפשר את זה מתקרבת.

להקת Radiohead פרסמה קליפ לשיר House of cards שלא צולם באמצעים מסורתיים כגון מצלמות ותאורה, אלא הוקלט על ידי לייזרים מהירים, כך שסצינות שלמות נרשמו כאוסף של נקודות במרחב תלת מימדי – אוסף שניתן לאחר מכן לראות מכל כיוון וזוית, לצבוע, ולתמרן כרצון הבמאי.

סרטון יוטיוב:

The video cannot be shown at the moment. Please try again later.

בשיתוף גוגל, שוחררו לא רק הקליפ הסופי, אלא גם חומרי הגלם – אוסף כל אותן נקודות במרחב, אשר יוצרות יחדיו את ראשו של תום יורק, רחוב בפלורידה, ועוד כמה סביבות שכיף לשחק בהן, כשכל זה נמצא כאן, ובקוד פתוח כך שבקרוב נראה בערוץ של הקליפ ביוטיוב כל מיני פיתוחים מוזרים כמו שרק ביוטיוב יכולים לעשות, כגון תום יורק דורש שנעזוב כבר את בריטני.

באשר לקליפ עצמו – התוצאה הסופית, יש להדגיש, די מעפנה, והקליפ די מכוער. יחד עם זאת מדהים אותי שאני יכול לסובב את ראשו של תום יורק בזמן שהוא שר, ותיאורטית לראות מכל זוית שבא לי איך עצמות הלחיים שלו זזות בזמן שהוא עושה ליפ-סינקינג מול צלחת לייזרים שמסתובבת לו מול הפנים, ואני חושב על זה כעל צפייה בפעם הראשונה בטלויזיה שחור לבן, תוך כדי שאני מדמיין איך תהיה הצפייה במסך HD.

מעניין לחשוב על יישומים יותר רחבים לגרסאות יותר מתקדמות של טכנולוגיה כזו – מספר צלחות כאלה בגובה 20 מטר מעל מגרש כדורגל, בהצלבה זריזה עם צילומי וידאו, יאפשרו לנו לראות משחק כדורגל מכל מקום על המגרש בהדמיה תלת ממדית מלאה (אפילו אם לא בזמן אמת, בשנים הראשונות). גרסת מיני שיושבת באופן תמים על שולי כובע תיתן לנו בסוף כל יום הדמייה מלאה של כל מה שקרה סביבנו באותו יום.

מי צריך וידאו מהחתונה כשאפשר להציב את עצמנו בתוך החופה? להפיק צילום של רגל החתן נוחתת, מנקודת המבט של הכוס.

העתיד מתקרב במהירות רבה מדי, נותר לראות אם האנשים מסתגלים לקצב ההתפתחות של הטכנולוגיה.

Tags: , ,

« Older entries