קולות מלחמה בחלם עיר החכמים (סיפור קצר)

תושבי חלם הינם אנשי חכמה. החלמאים מאמינים בכל לבם שכל דבר שהם עושים, בחכמה הם עושים.

ובעיר חלם של אותם ימים, היה אי שקט בין החכמים. אלה אמרו זה יתקוף אותנו, ואלה אמרו זה לא יתקוף אותנו, וישבו שבעים ימים ושבעים לילות ועדיין אלה וגם אלה איתנים בדעתם, ולא ידעו כבר חכמי חלם אם הם בסכנה או לאו.

ראו זאת פרנסי העיר ומנהיגיה ונחרדו. הכיצד בעיר שאנשיה כל כך חכמים האנשים לא יודעים להשכיל כי אין הם בסכנה? ישבו והתוכחו שבעה ימים ושבעה לילות, והחליטו פה אחד כי על מנת לחזק את רוחם של חכמי חלם, יש לערוך מצעד.

ואכן מעשה שהיה כך היה — בבוקר יום שישי יצאו כלי המלחמה של חלם למצעד. הטנקים הרעידו את רחובותיה. המסוקים חגו מלמעלה וערבלו את אויר העיר. הפליא לעשות מטוס אחד, וחצה את סף מהירות הקול ממש מעל צפון העיר, כדי שישמעו מה רב הודו.

אך אבוי, דבר אחד שכחו המארגנים, שכחו הם להזמין את תושבי חלם למצעד.

הלכו למקומות הכינוס הרגילים, ולא מצאו בהם אף נפש חיה. לבסוף נתקלו ברייב אליהו ושאלוהו "איפה חכמי חלם?!?". ענה להם "הם שמעו את הקולות וקראו 'מלחמה! מלחמה! מלחמה!'. יצאו הם מהעיר והלכו לתקוף את העיר השכנה."

Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

titassite