שביתת הסגל הבכיר באוניברסיטאות, ואיך זה שבכל זאת לומדים

“מה, אבל אין שביתה?”

ובכן, לא, אין שביתה. כלומר יש, כל הפרופסורים שובתים.

אבל בטכניון, שם אני לומד סמסטר ראשון של מדעי המחשב, מלמדים זה לצד זה פרופסורים, וסגל חיצוני.

המצב שנוצר הוא כזה:

כל מקצוע נלמד במספר חלקים - הרצאה, ותרגול. כל התרגולים מועברים על ידי סגל זוטר, ומבוצעים כרגיל.

מתוך ארבע מקצועות שאני לומד, בשלושה מהם המרצים שובתים. אחד מהמקצועות לכן שובת כליל - אין הרצאות ואין תרגולים.

במקצוע נוסף אין הרצאות, אבל המתרגלים ממשיכים בחומר כרגיל וצריך להגיש שיעורי בית. את החומר צריך ללמוד או בהרצאה של המרצה השנייה (בשעות שבהן יש לימודים אחרים), או לצפות בהרצאות מוקלטות בוידאו.

הגדיל ועשה המרצה הרביעי, ששלח דואר אלקטרוני לכל הסטודנטים של המקצוע, והסביר שהוא שובת אבל באותה שעה יש הרצאות של מרצה שאינו שובת. התוצאה - בימי שלישי בשמונה וחצי בבוקר מתקיימת הרצאה באולם של 200 כסאות, ובה 220 סטודנטים. מי שמגיע אחרי שבע חמישים ואין לו חברים נפלאים ששומרים לו מקום, לא יראה את הלוח.

- - -

ולכן, ברמה כזו או אחרת יש לימודים כרגיל, שרמתם ירודה. מה יקרה בסוף השביתה? מי יודע. האם הפרופסורים יבואו ויגידו בפה מלא “אנחנו מיותרים, למדתם יופי בלעדינו עד עכשיו, נמשיך מהנקודה שבה הפסקתם”?

בכל מקרה לאף אחד לא אכפת מהשביתה הזו. הסטודנטים לומדים, ולא מסתובבים ברחובות ואונסים נערות כפי שעושים נפגעי שביתה אחרת, שחשובה יותר לכולם וכל יום מדווחים על התקדמותה.

- - -

ובתוך כך מתקרבת גם שביתה של הסגל הזוטר ששכרו שחוק, וגם ועד הסטודנטים מתנדב לשבות למען העלאת רמת ההשכלה הגבוהה בישראל.

- - -

פרומו: בקרוב, מדריך לעבודה במחשב משותף נטול הרשאות.