פוסט לא מושקע

כאן היה אמור להיכתב פוסט על סיכום הנסיעה לחו"ל, על החזרה לארץ בערב ראש השנה, על איך שהטיסה יצאה באיחור כי טייס המשנה היה תקוע בפקק, על איך בגלל זה פספסתי קונקשן, על איך עשיתי שלוש פעמים בדיקה בטחונית, איך עברתי דרך המכס האיטלקי שלוש פעמים, כל פעם עם עוד מזוודה, ללא עגלה עולה ויורד קומה כדי להשיג טיסה ישירה עם אל על בלי לטוס מרומא למילנו ארבע שעות לפני כניסת החג, ואיך הצלחתי, ועל הבחורה שנכנסה להתקף חרדה ונראתה פעם אחרונה שוכבת על הרצפה ליד ביקורת הדרכונים.

במקום אלה, זה פוסט בלתי מושקע על ובגלל סוג של ג'ט לג לאחר שלושה וחצי חודשים באיזור זמן חוף מזרחי – שמתבטא בחוסר שינה מטורף שלא ברור מתי ואיך אירדם.

ואת הסלולרי שלי שכחתי על השולחן במונטריאול, אז אין לי את המספרים של מי שאני רוצה להתקשר אליהם, ואם מישהו כאן מחליט להיעלב בגלל שהוא קורא את מה שאני כותב לפני שאני מתקשר אליו – זו הסיבה. תתקשרו אלי לבית.

זה היה אמור להיות פוסט מושקע, עם שיבוץ של מילות מפתח, הרבה לינקים, תמונות, קטגוריות, וסרט של גחלילית.

אבל אני עייף.

Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

titassite