יוני 2007

אלה הארכיבים עבור חודש יוני 2007.

“זהו, השבוע מתחיל המחנה, לקראת יום שלישי כולם יוכלו סוף סוף להירגע ולהעלות הילוך.”

-”למה להעלות? להוריד!”

-”כי כשאתה נוסע, והעלית מהירות, היית בטורים גבוהים, והגעת למהירות הסופית, העלית הילוך והורדת טורים ואתה משייט באופן רגוע.

-”אבל בשביל להאט אתה מוריד הילוך.”

-”בסובארו הישנה שלי הייתי עולה על כביש החוף, נכנס בשלישי, מאיץ, מעלה לרביעי, מגיע למאה, מעביר לחמישי ונותן לאוטו להירגע.”

-”בהונדה שלי היו ארבעה הילוכים.”

-”בטח, באוטומטי.”

-”גם בידני.”

-”הצלחת להגיע לאנשהו בארבעה הילוכים?”

-”[...]”

אין ספק ששמירה היא הדבר הכי פרודוקטיבי ששני אנשים יכולים לעשות ביחד.

הכבישים אינם מתפתלים. הם ישרים כמו זוג סרגלים, עוברים לאורך המדינה כמו סכין קצבים בכרס האומה האמריקאית.

והם לא מובילים לאף עיר או עיירה. לנוסע בכבישים אין מראית עין של מדינה מיושבת.

התושבים, אם יש כאלו, מאכלסים ככל הנראה האנגרי ענק של וולמארט והום דיפו, וייתכן שכולם ישנים במוטל סיקס.

צידי הכביש משוטחים במשטחי ענק של כרטיסי אשראי, credit score, בטון וקבלות מקופת השירות העצמי. דליי חמאה נסרקים מעל קורא הברקוד ללא מגע יד קופאית. אין כרטיס מועדון.

במגרש החנייה, הגדול אך במעט ממדינת טקסס, הם מציגים לראווה את רכביהם השרירניים.

mercedes.JPG

בוב, מקבל הפנים ברייאנ’ס (”Let’s go eat at a redneck all you can eat steak house!”, ולא התנגדתי) נראה כבן 55.

“אבא שלי מת בגיל 93, ומעולם לא הרגיש כבן יום יותר מ35″, כך מספר לנו בוב, ששנה הבאה יגיע לגבורות.

בגיל שלושים בוב התחתן והתמסד - הפסיק לשתות ולעשן. אבל לבוב אין כסף, והוא מקבל את פני הסועדים בסטקיית אכול כפי יכולתך.

כנראה יעשה זאת עד יומו האחרון, בו לא ירגיש כבן יום יותר מ35.

יש לי כאן טלויזית לווין בHDTV על מסך ענק, עם HBO וFX. אני מסודר.

ופתאום ראיתי פרומו, עוד שעה וחצי יש את פרק הסיום של המגן.

אבל רגע, כבר ראיתי אותו! הורדתי, מה מאיפה.

מסתבר ששידרו את הסידרה בצרפת שלושה שבועות לפני ארה”ב, לפני הערוץ היוצר של הסידרה FX.

אני, הישראלי הפרובינציאלי, ראיתי את פרק הסיום של המגן לפני האמריקאים.

אה, ושבוע הבא חוזרת “הצילו“.

בחברת התעופה דלתא חיים במנטליות של טיסה פנימית בארה”ב, ועל כן:

  • הקפטן מכריז ברמקול שבזמן ארוחת הצהריים ייעשו לנו טובה וייתנו משקה אחד מתנת חברת התעופה. ממש תודה, אצל הצ’כים שתיתי פילזנר בארוחת בוקר.
  • יש מערכת VOD ממש מגניבה (ומבוססת לינוקס - יש פינגוין וטקסט של הפעלה על המסך משך כל ההמראה), שבה ניתן לשמוע דיסקים טובים, לראות פרק מתוך אבודים, 30 רוק, ועוד כמה סדרות מגניבות, לראות “הילדים של מחר”, “לגעת ביהלום”, “המבוך של פאן” ועוד כמה סרטים פחות איכותיים. בתחתית כל מסך מוזכר לנוסע שהצפייה בסרט היא מתנת חברת דלתא.
  • על המגבון הלח (הקר!) שמחולק לקראת הנחיתה כתוב, נכון מאוד, שהמגבון הוא מתנת חברת דלתא.

לא רוצה את המתנות שלכם. אני רוצה את מה שמגיע לי כנוסע.
(מתנצל על האיחור)

« דברים ישנים יותר § דברים חדשים יותר »