לא יום יותר משלושים וחמש

הכבישים אינם מתפתלים. הם ישרים כמו זוג סרגלים, עוברים לאורך המדינה כמו סכין קצבים בכרס האומה האמריקאית.

והם לא מובילים לאף עיר או עיירה. לנוסע בכבישים אין מראית עין של מדינה מיושבת.

התושבים, אם יש כאלו, מאכלסים ככל הנראה האנגרי ענק של וולמארט והום דיפו, וייתכן שכולם ישנים במוטל סיקס.

צידי הכביש משוטחים במשטחי ענק של כרטיסי אשראי, credit score, בטון וקבלות מקופת השירות העצמי. דליי חמאה נסרקים מעל קורא הברקוד ללא מגע יד קופאית. אין כרטיס מועדון.

במגרש החנייה, הגדול אך במעט ממדינת טקסס, הם מציגים לראווה את רכביהם השרירניים.

mercedes.JPG

בוב, מקבל הפנים ברייאנ'ס ("Let's go eat at a redneck all you can eat steak house!", ולא התנגדתי) נראה כבן 55.

"אבא שלי מת בגיל 93, ומעולם לא הרגיש כבן יום יותר מ35", כך מספר לנו בוב, ששנה הבאה יגיע לגבורות.

בגיל שלושים בוב התחתן והתמסד – הפסיק לשתות ולעשן. אבל לבוב אין כסף, והוא מקבל את פני הסועדים בסטקיית אכול כפי יכולתך.

כנראה יעשה זאת עד יומו האחרון, בו לא ירגיש כבן יום יותר מ35.

Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

titassite