מרץ 2007

היום, בכנס דה מארקר, אבי ניר מנכ”ל קשת התייחס לשאלתו של גיא רולניק - מה אתה עושה כשאתה רואה קטע מארץ נהדרת ביוטיוב?

תשובתו - לוחץ על החיוג המקוצר ליועצת המשפטית, ומהמרים כמה זמן ייקח להם להוריד את הסרט מעל האתר.

לאחר מכן שאלתי אותו אם הוא רואה את הגולשים שמעלים את הקטעים ליוטיוב, שהם למעשה המעריצים של התוכנית, שיכולים לקדם אותה בשבילו באינטרנט, כגנבים.

אבי ניר הסביר שמבחינתו הגולשים אינם בשום אופן גנבים. הבעיה של קשת היא עם יוטיוב עצמו, שכפלטפורמה מאפשר העלאת תכנים, ונמנע מלהתייחס לסוגיית שיתוף הגולשים בתהליך השיווק/מיתוג.
- - - - - - - - - -

הפאנל המדובר היה זה:

מי מפספס את האינטרנט, או - כמה שווה האינטרנט

מנחה: גיא רולניק, מייסד ועורך ראשי, TheMarker

1. מר אבי הוכמן, מנכ”ל, חברת דואר ישראל.
2. מר גיל אונגר, מנכ”ל, רבוע כחול ישראל.
3. מר מודי פרידמן, מנכ”ל, ערוץ 10.
4. מר אבי ניר, מנכ”ל, קשת.
5. מר אריה היילוייל, מנכ”ל, לאומי קארד.
6. מר אילן שילוח, יו”ר, מקאן אריקסון.
7. מר ניר למפרט, מנכ”ל, דפי זהב.

אז מי מפספס את האינטרנט?
מי מהאתרים הנ”ל פועל על פי תקנים בינלאומיים, ו/או תומך בדפדפן שאינו אינטרנט אקספלורר על גבי חלונות?
כמה שווים מאות אלפי גולשים ישראליים?

שלום, שמי צפריר, ואני מנוי לרסס של חורים ברשת.

-אנחנו אוהבים אותך צפריר.

בסקר בלתי מדעי שנערך בקרב קוראי בלוגים בטכנולוגיית רסס, שנשאלו מדוע הם הפסיקו הרשמה לרסס מסוים, שליחת תקציר במקום פוסט מלא היתה הסיבה השלישית בהשפעתה על ההחלטה לבטל הרשמה.
הסיבות הראשונה והשנייה, דרך אגב, היו יותר מדי פרסומים, ומעט מדי פרסומים בהתאמה.

אבל גל מור קורא לשים סוף לקניבליזציה בסינדיקציה.

קניבליזציה - אכילת בשר אדם. ככל הנראה רמיזה לאתרי איסוף הרסס כגון ישראלוונטי ובלוגיש, שמציגים פרסומות לצד התוכן שנאסף באופן אוטומטי מבלוגים ברחבי המרשתת.

סינדיקציה - סינדיקציה היא שיתוף פעולה של אנשים או גופים שונים לצורך ביצוע מהלך משותף המניב לכולם תועלת.

גל למעשה התאכזב מכך שהוא מפיץ אץ תכניו באמצעות טכנולוגית RSS לכל דכפין, פוסט שלם מכף רגל ועד ראש, ו”התוצאה היא שאנשים רבים מסתפקים בקריאה בקוראי RSS ובאגריגטורים כמו blogish.co.il ולא נכנסים לבלוג.”

ואני שואל את גל מור, למה אתה צריך אותי באתר שלך?
מילא היו פרסומות, הרי אפילו אם היו, יש לי adblock כמו שאני בטוח שלחצי מהמנויים שלך יש.

מה, בשביל שיהיה רשום עוד מבקר בסטטיסטיקה?

“אתה נותן את הכל ולא מקבל כלום” - ומה קיבלת עכשיו? תגובה, כשתהיה לי, אבוא להגיד גם מקצה עולם, אחצה בלוגיש וישראלוונטי רק כדי להגיע לתיבת התגובה.

תקציר, ממש לא בטוח שאטרח לראות מה עומד מאחוריו. זה לא עומד במבחן חמש השניות.

שורה תחתונה - אתה מפסיד קוראים, למרות שהסטטיסטיקות שלך יראו עליה.

ומילה לכל אלה שבכל זאת חושבים שאם ישימו תקצירים, כל קוראי הרסס שלהם יבואו ויקליקו על האדסנס בהמוניהם - קוראים מבססים עצמם כקהל גם אם אינם נכנסים לאתר שלכם אפילו פעם אחת.
את הלינק מהם תקבלו בכל מקרה, ואף אחד מהקוראים הקבועים שלכם לא יחלום להקליק על פרסומת. תבססו קהל, והערך של האתר שלכם יעלה. יכתבו עליו במקומות אחרים, לינקים יגיעו.

- - - - -

ועוד מילה לאלה שלא מבינים את המשמעות של טכנולוגיית RSS - RSS היא לא שפה שנועדה לקריאה של בני אדם, אלא לקריאה של מחשב, של מכונה. תבינו את ההשלכות המלאות של זה.

דיווח חי מהמצור - מפלצות ספאם תוקפות אותי כבר שלושה ימים!

הרבה מדברים לאחרונה על סטטיסטיקות הבלוג שלהם - האם אתם לוקחים בחשבון את הספאם בוטים?

אי אפשר לסנן את המפלצות האלה - הם מדווחים על עצמם כדפדפן לגיטימי. אני מזהה אותם רק על ידי זה שלא הגיוני פתאום עשרה קוריאנים קוראים מאה פוסטים בשלוש דקות. לאחר סינון ידני קפדני, מספר המבקרים שלי היום ירד מ100 מבקרים ו500 צפיות, ל37 מבקרים עם 57 צפיות. לצורך העניין ובעזרת יעוץ צמוד מעמרי פיתחתי גם תוסף לוורדפרס/פיירסטאטס שמסנן אוטומטית מספירת הסטטיסטיקה כתובת IP של כל תגובה שמסומנת כספאם, כרגע בביטא.

מפלצות הספאם - אולי ככה לשלמור-אבנון-עמיחי יש 13,000 כניסות ליום?

ראשית, תודה לכל הפונים בעקבות פנייתי משלשום.
למי שעוד מתלבט - היומן פתוח והיד רושמת.

שנית - אף אחד לא פתר את החידה מאותו פוסט ממש, מאכזב.

שלישית - לגולש מאירן שהגיע לכאן מחיפוש בגוגל בעברית, תמסור ד”ש לקצין המודיעין שלך, תגיד לו שיש לנו חשבון לא סגור.

- - - - - - - - - - -

מאז ומתמיד הרגשתי שיש לי חוש - מין יצר שיודע מראש איזה שירים אני עומד לשמוע בזמן הקרוב. אני עוסק בענייני, ופתאום עולה לי לראש איזה שיר לא קשור שלא שמעתי ממזמן. כמה שעות אחרי זה אני שומע את השיר.

מין זמזום נבואי כזה, שתמיד נבלע ברעש לבן של “צירוף מקרים”.

היום התעוררתי הפוך לגמרי, עם קצת לחץ מכל מני דברים - ופתאום באה לי מחשבה, בשביל להירגע ניגשתי לאורגן וניגנתי כמה תווים שעלו לי לראש - יצא לי ride of the valkyres של ואגנר. ושיהיה ברור - אני לא ממש יודע לנגן על אורגן - באינסטינקט יצאו לי תווים נכונים, בערך.

זה בא לי כמו רעם ביום אביב.

במקרה אחר כך הדלקתי ערוץ שמונה בזמן ששתיתי קפה, והיה בשידור חוזר את “זעזוע מוח” בהנחיית ריצ’רד האמונד. באיזשהי סצינה הם שפכו שם נפאלם על משהו - ואתם יודעים מה זה אומר ששופכים נפאלם:

מאז אני לא רגוע.