הייתי במילואים השבוע, פעם ראשונה אחרי הפגיעה באח"י חנית ביולי האחרון, פגיעה שנבעה משחצנות מעורבת במחדל מודיעיני.
מי שהספיק לקרוא את הפוסט ההוא שלי יכל לראות את זה בעצמו – "אין סיכוי שזו באמת פגיעה של טיל", או משהו בסגנון.

במילואים שלי אני מתרגל חניכים שתפקידם להגן על הספינה. מסמיך את המפעילים של אותן מערכות שפורסם כי לא עבדו.

וזה נטל, נטל כבד, הרגשה של אחריות מאוד כבדה, לעמוד מול החבר'ה, ולחשוב על השלכה של כל הערה שאני חוסך מהם, לחשוב שאם אני "מחליק" משהו, מה יקרה אחר כך?

יש מלחמה בקיץ, לא שמעתם?

לפחות אני יודע שעשיתי את המיטב שיכולתי. החניכים סיפרו עלי שעשיתי להם דברים שהיו יכולים להיות מצחיקים (תרגולית יד ימין נכרתה, כיסא לא תקין לא תקין, ושיגור של טילים פיקטיביים שלא היו ולא נבראו), אם לא הייתי כל כך פוץ.

אבל זו היא אחריות.

Tags:

  1. יד שניה’s avatar

    מילואים זה כבר משהו מוגזם..

    הגב

Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

titassite