היום יום שהיה אמור להיות גדול.
א. יש לי יום הולדת. 22. מספר עגול.
ב. התקשרו אתמול לתאם (!) איתי ראיון טלפוני בשביל עבודה מה זה רצינית, שאני מה זה מה זה רוצה. תיאמנו להיום ב11 בבוקר. קמתי במיוחד (בכל זאת, מובטל), אכלתי ארוחת בוקר, שתיתי קפה, תירגלתי את מיתרי הקול, והתיישבתי ליד הטלפון (מטאפורית, כן? יש סלולרי).
הזמן עובר, אין שיחה.
פתאום, צלצול! כן סבתא, תודה. פתאום, עוד צלצול! הי סבא, טוב תודה. כן. אמסור לו.
ככה כל היום.
בינתיים ראיתי מישהו לרוץ איתו בVOD, אחרי שפספסתי במוצ"ש.
אחה"צ התקשרתי לקרית גת לברר, אף אחד שם לא יודע למה לא התקשרו אלי. אולי מחר, נראה. אקום מוקדם.
-
מזל טוב!


5 תגובות
רסס של התגובות עבור מאמר זה
לינק לטראקבאק