חיי לאחרונה עוברים טלטלות ותהפוכות, ממש כמו סירה טרופה, שעוברת טלטלות ותהפוכות. בקצרה – התפטרתי. למה? כי שיקרו לי. לא יהיו לי עוד הרבה הזדמנויות בחיים להתפטר בגלל עקרונות.
מה הלאה? צריך עבודה. ספרו לדודים ולמקורבים שאני פנוי. (Def, לא אתה. וכשכתוב טריוויה הכוונה לפרט טריוויה, לא לחידון טריוויה).
מחר – סוף סוף אני נוסע לשקחיחות הגרמנית לעשות דרכון. בררררר.
מה עוד כדאי לעשות בחל"ת שנתתי לעצמי?
"בים, לפעמים יש סערה, שנמשכת ונמשכת ואתה בטוח שהיא כבר לא תיגמר. אבל אז מתבהר האופק, והשמש זורחת, והכל מסתדר בסוף, אתה תראה…"
-ככה סבא שלו אמר. מה נעשה כשלא ישארו בישראל ימאים זקנים? (כל הימאים בימינו עוז"רים).
-
תאמין לי אתה גאון
בהצלחה בדרך החדשה
ומי יודע אולי דרכנו ייפגשו!
🙂
3 comments
Comments feed for this article
Trackback link: http://tzafrir.net/2006/12/06/אני-כל-כך-עייף-אני-יכול-לאכול-סוס/trackback/