אוקטובר 2006

You are currently browsing the monthly archive for אוקטובר 2006.

אזהרה: פוסט זה פוגע ברגשות הציבור. מי שלא רוצה שיפגעו רגשותיו, שלא יקרא.

 

בן 9 נהרג כשהוציא את ראשו מחלון האוטובוס.

מזעזע מעבר לכל קנה מידה. פשוט נוראי. הילד – נהרג. המשפחה – הרוסה. 49 ילדים שהיו איתו באוטובוס וחזו בו "מאבד צלם אנוש" (דברי הפרמדיק), ששאר חייהם לא ייראו אותו דבר.

תיכננתי לעצור כאן, אבל יש פה כל כך הרבה דברים שמעצבנים אותי, אני לא יודע איפה להתחיל. נלך אחד אחד:

למקום הגיע כוח משטרה בפיקודו של רב-פקד רחביה עמוסי, ראש לשכת התנועה בנגב. "לצערנו הרב, קיימת בעייתיות בכל הנושא של איסוף ופיזור ילדים על ידי אוטובוסים לבתי הספר בפזורה הבדואית, מאחר שבתי הספר מפוזרים בשטחים גדולים. יוצא, איפוא, שהילדים מועלים ומורדים מהאוטובוסים במקום לא מוסדר וללא פיקוח".

ואיפה בארץ, אם אפשר לשאול, הילדים מועלים ומורדים מהאוטובוס במקום מוסדר עם פיקוח?

אה, ומה זה בכלל קשור למוות הנוראי שעליו מדברת הכתבה? הילד נהרג בזמן נסיעה, אידיוט.

עמוסי הוסיף כי הילד שנהרג הבוקר הרשה לעצמו להוציא את ראשו מהחלון, "ולא היה מי שימנע זאת בעדו. הנסיבות מראות שהקלות הבלתי נסבלת שבהן נגרמות תאונות היא בעוכרינו".

ממש כך, לא היה מי שימנע מהילד להרשות לעצמו להוציא את הראש מהחלון. ידוע שבכל מדינה מתוקנת, יושבים בכל ספסל ילד ולידו משגיח, אשר שומר עליו שלא ירוץ עם מספריים, יוציא את הראש מהחלון, או יוציא לעצמו את העין עם באנג.

רק עבאד, איש חינוך מהנגב, הצליח לעלות על הנקודה הכה מסתורית, בעיית החינוך בקרב הבדואים בנגב. לדבריו (אני מרשה לעצמי להניח שעבאד הוא אכן מהמגזר הבדואי, ולא רואה חשבון פולני) אסונות פוקדים את הילדים במגזר הבדואי לא אחת.

עד עכשיו היו סתם אנשים מטומטמים. עכשיו זהירות, מגיעים הפוליטיקאים:

יו"ר סיעת רע"ם-תע"ל, ח"כ טלב א-סאנע, פנה לשרת החינוך, יולי תמיר, בבקשה להקים ועדת חקירה בלתי תלויה, שתחקור את נסיבות מותו הטרגי של התלמיד. "צריך לחקור את נושא ההסעות מיסודו", אמר א-סאנע. "זה המקרה השלישי מתחילת שנת הלימודים. תלמידים מוסעים בתנאים מסוכנים ולא בטיחותיים, האוטובוסים ישנים, לא מתאימים ולא נמצא בהם ציוד בטיחותי".

זה שהאוטובוסים ישנים, אולי אין חגורות בטיחות כנדרש, אפילו מסוכן, זה אחד. זה שהילד הוציא את ראשו מהחלון – זה דבר אחר. טלב, את הרווח הפוליטי שלך תעשה על גבי מצבה של ילד אחר.

ואיך אפשר בלי הצדיקים הגדולים ביקום, רופאים לזכויות אדם. הרי ברור שנרמסו כאן זכויות אדם באופן כלשהו:

עמותת "רופאים לזכויות אדם" פרסמה הודעה לאחר האירוע וטענה כי "אם היו בתי ספר בכל אחד מהכפרים הבדואים בנגב או הסעות בטיחותיות – מותו של הילד היה נמנע, וגם מותם של אחרים".

חבורה של מטומטמים, איך הם סיימו רפואה עדיין נשגב ממני. אני עדיין מנסה להבין איך הם הגיעו למסקנות האלה. כלומר, הם יכלו אותו דבר לפרסם הודעה שאומרת "אם כל ילד היה נשאר ברחם עד גיל שלושים, מותו של הילד היה נמנע", או "אם השעון המעורר של הנהג לא היה מצלצל באותו בוקר, מותו של הילד היה נמנע". אה, ועל הדרך "גם מותם של אחרים". איך, למה, אין צורך לפרט. רופאים, אתם יודעים, חרדים לזכויות אדם.

מספיק, לא?
מה פתאום.

'אפליה הרגה את הילד באוטובוס'

שימו לב שנרג' כל כך גאים בטקסט המופלא הזה שהם אפילו לא רצו שכתב אחד מסויים יהיה חתום עליו, וחתמו עליו בגאווה כולם ביחד "nrg מעריב".

לא פחות ולא יותר, הילד נהרג בגלל שהוא בדואי! במדינה יהודית!
ומי בדיוק אשם במוות? מינהל מקרקעי ישראל! איך כל פעם הם מוצאים איזה מוסד רשמי אחר להאשים בכל פגעי החברה, אין לי מושג.

"מי שיבחן את סיבת המוות יגיע למסקנה הפשוטה, כי הוא תוצר אפליה ממוסדת."

וואלה, בחנתי. תבחנו גם. בחנתם? יפה. אכן, הילד הוציא את ראשו מהחלון, פגעה בו משאית, בגלל אפליה. יא אללה, איך לא הבנתי את זה לבד.

יו"ר ועד ההורים של בית הספר אל-אטרש, אברהים אל-אטרש, אמר כי המקרה מוכיח שהמדינה מתייחסת אליהם ביחס מפלה. "במשך שנים ילדינו חשופים לחוויה מטלטלת ומסכנת בדרכם לבית הספר ובחזרה", אמר אל-אטרש. "זה היה עניין של זמן עד שנסיעה שכזו תסתיים באסון הנורא מכל, לאבד את אחד מילדינו. אי-הטיפול של הגורמים המתאימים מאז תחילת השנה, מדגישה לנו ולילדינו כי אנו אזרחים בלתי-מוכרים הזוכים ליחס מפלה ומקומם, וכי למדינה אין כל עניין בשלומנו".

אולי לפני שאתה בא בטענות למדינה, תבוא בטענות לעצמך. אתה מייצג את ההורים של תלמידי בית הספר אל-אטרש. שאל את עצמך, שאלו כולכם את עצמכם, כיצד אתם מחנכים את ילדיכם. האם ברור להם שמי שמוציא את הראש מהחלון, לא בטוח שיקבל אותו בחזרה.

מטומטמים.

פשוט אסור לי להיכנס לאוי-ווי-נט, כל פעם מחדש זה עושה לי רע.

יש מאמר של איזו סוזי נבות, שלא מעניין אותי. מעניינת אותי ההפניה אליו:

suzy_s.JPG

הגברת המסכנה רוטשה ללא היכר על ידי האלגוריתם של ווינט. מה שקורה זה די פשוט – תמונה דיגיטלית מורכבת מפיקסלים – PixEl – Picture Element. כשמקטינים תמונה, מדללים פיקסלים. חלק נשארים, חלק הולכים. מה שעושה ווינט באופן אוטומטי זה לבחור אחד מהפיקסלים שבסביבת פיקסל היעד, להשאיר אותו, ולזרוק את השאר. ככה העיניים העדינות והחיוך הענוג מתמונת המקור:

 

suzy_m.jpg

הפכו לזוועה לעיל.

מה שעושה בן אדם נורמלי בבואו לכווץ תמונה, זה להשתמש בפונקציה שנקראת Bicubic, אשר מסתכלת על פיקסל היעד, עושה ממוצע של כל הפיקסלים שצמודים לו, וככה, למרות שזה היה לוקח איזה מיליונית השנייה יותר זמן לווינט, הייתה יכולה לצאת תמונה טבעית (שימו לב, אותו גודל של התמונה הראשונה):

 

suzy_s_proper.jpgsuzy_s.JPG

ברגעים אלו ממש משודר בערוץ הוט פריים הסרט "מחול הפגיונות", סרט שראיתי כבר מספיק פעמים בשביל שלא אצטרך תרגום בשביל לדעת מה הם אומרים.

את הסרט ראינו הרבה פעמים בצבא, היות והורדתי אותו מהאינטרנט, הוספתי תרגום מובנה, שתירגם מישהו באינטרנט בהתנדבות, וצרבתי למען ההשכלה הקולנועית של חברי. בכלל התרגומים האלה באינטרנט, טורק ומיניהם הם תופעה מעניינת, שצריך להיכנס אליה לעומק.

Shi mian mai fu

תמיד צחקנו, שבגלל שזה סרט סיני, אי אפשר לדעת אם התרגום טוב, או שהמתרגם סתם זורק עלינו משפטים שלא קשורים למה שהולך בסרט.

לדוגמה, בקטע הבא, האם המדובב באמת אומר את מה שנאמר במקור?

The video cannot be shown at the moment. Please try again later.

מקור: חורים ברשת

הבית החדש שלי

חדש/ישן, ליתר דיוק.

מהיום, אמרו צפריר.נט.

עדיין לא אירוח עצמאי, עם עברית מסודרת, תגובות מיושרות לימין וכל מיני תוספים מגניבים, אבל בהחלט שיפור משמעותי מבחינתי.

כל הלינקים הישנים עדיין עובדים, לשמחת הציבור.

« Older entries