בהפגנה נגד ישראל – תחי חיזבאללה

היום הגדרתי לעצמי מחדש את המושג "חוויה של פעם בחיים".

טיילתי לי ככה באיזי במזרח ברלין, בדיוק יצאתי מאיזה קניון (נעליים חדשות ומעיל) ואני רואה איזה גברת צועדת עם דגל פלסטין קטן כזה, של יום העצמאות. וואלה, לבריאות. ראיתי שיש איזה חנות דגלים ממול, אמרתי לאמא שלי חצי בצחוק שאולי נקנה דגל ישראל… אבל מטעמי בטחון הפרט החלטנו לוותר.

צועדים בנחת עוד איזה שני בלוקים שומעים רעש, הופה.

מפה לשם, הכל מסתדר. אמא נבהלה, אז ביקשתי ממנה להישאר ליד כמה שוטרים גרמנים שיגנו עליה בכל צרה (לאן הגענו?) ושחיתי לתוך הקהל. תכל'ס לא היו שם הרבה אנשים באותו זמן, אבל בכל זאת. איך שמתחילים לשיר "בדם באש נפדה אותך לבנון" התחלתי לצלם.

ובכן, לא כיף לעמוד בתוך קהל שיודע את כל המילים של "בילאדי בילאדי".
באיזשהו שלב מצאתי שם דוכן, התחלתי לקחת סטיקר "ג'ורג' בוש טרוריסט מספר 1″ ואיזה גברת ממלמלת אלי בגרמנית. הנה זה הגיע – צריך לדבר עם מישהו, והמחשבות מתחילות לרוץ מהלעשותמהלהגידישמעושישלימבטאלינץבילאדייאארדי – החלטתי ללכת על מבטא אנגלי. מה מסתבר? הטרוריסטית לעתיד רוצה 10 סנט בשביל סטיקר. יש אנשים שלא אתן להם כסף. עוד סיבוב, החוצה, מצאתי את אמא שלי ועפנו משם.

מעניין לראות איך אנשים, שאחד על אחד נראים דווקא נחמדים, כשהם אסופים בתוך המון הם פתאום משהו מאיים ומפחיד.

- – - – - – -

ביום שלישי אחזור הביתה, לחיפה. אני מקווה שעד אז צור תיטחן עד דק, החבר'ה מצידי יכולים להפגין עד שלא יישאר דשא ירוק באירופה.

- – - – - – -

מישהו יודע איך "משיגים" את ארץ נהדרת מיום שישי האחרון? באתר של קשת יש כרגיל רק קטעים בודדים.

- – - – - – -

אני היחיד שצורם לו שהרמטכ"ל הולך לאיכילוב כשהוא מרגיש ברע, ולא לבית חולים צבאי? שיהיה לו בהצלחה עכשיו, להריץ טפסים במרפאה בשביל לקבל החזרים מהצבא על מיון אזרחי זה עסק בעייתי מאוד. דרך אגב, אחד מערכי צה"ל הוא "דוגמה אישית".