פעם, אפשר היה להגיע מוקדם לשדה התעופה, לעמוד ראשון בתור, ולבחור מקום טוב בטיסה.
אבל לא… היום אנחנו בעתיד! שנות האלפאקינגפיים! אין כרטיס, יש אי-טיקט. אין צ'ק אין, יש אי-צ'ק אין.
בסוג של פרודיה על עצמי שכחתי לעשות אי צ'ק אין בזמן, וככה יצא שאנחנו שני נוסעים, שיושבים משני צידיו של המעבר.
אבל אני לא מתייאש – אתלבש אלגנטי, אגש לגברת בדלפק, אזרוק לה באגביות שלא יכולתי לעשות צ'ק אין, פשוט היתה אזעקה, והאינטרנט לא עבד והטכנאי לא יכל לבוא, את יודעת, המצב…
יהודי טוב זה יהודי משודרג לביזנס! אכן, כרוניקה של כשלון ידוע מראש, אבל רבאק, זה אל על, הם נותנים בירה מכבי.
צפו לעדכונים במוצאי יום שני.
עדכון: אין שדרוג, אני עדיין במעבר. אבל מסתבר שמי שעושה אי צ'ק אין אין לו תור בצ'ק אין הפיזי. משתלם. תחי הטכנולוגיה!
ולא, אני לא בורח, הנסיעה תוכננה ממזמן.
–
אם באתם בזכות חנן (RSS בישראל), יהיה זה אירוני לא להירשם.



2 תגובות
רסס של התגובות עבור מאמר זה
לינק לטראקבאק