1. אין דבר שביבי וליברמן רוצים יותר מפוליטיקת שתי מפלגות. מכיוון שלכל פעולה יש תגובה, במהלך האיחוד שלהם הם גורמים לשמאל להצטרך להתאחד לכדי גוש אחד. מה שיפה זה שמפלגות השמאל עוד יחשבו שזה היה רעיון שלהן להקים מפלגת שמאל־מרכז אחת גדולה. 
  2. "ימין" ו"שמאל" הם מושגים ארכאיים שלא היו אמורים להיות רלוונטיים במערכת הבחירות הנוכחית. בחזית הפלסטינית קפאון, סוריה לא סגורה על עצמה, ואין אף שאלה רצינית שעומדת על סדר יומה של ממשלה שעמדות ימין או שמאל משפיעות עליה.
    הבחירות, לו היה כאן שכל, היו אמורות לסבוב סביב התפיסה החברתית־כלכלית של המועמדים, כאשר ביבי רוצה חברה שבה איש איש לעצמו חזק, ויחימוביץ' רוצה לאחות את תפיסת כולנו־כאן־ביחד שההורים שלנו גדלו לפיה.
    ליברמן הוא סממן ימני קיצוני שאין לטעות בו, ולכן אנו מוכרחים לחזור ולדבר במושגי ימין ושמאל שכבר בתקופת קורח היו מיושנים.
     
  3. עכשיו זה ברור יותר מתמיד — מי שלא מצביע בבחירות, מצביע לליברמן. מי שלא מצביע, נותן קולות לליברמן. המנעות מבחירה, מחזקת את ליברמן. ליברמן.

תושבי חלם הינם אנשי חכמה. החלמאים מאמינים בכל לבם שכל דבר שהם עושים, בחכמה הם עושים.

ובעיר חלם של אותם ימים, היה אי שקט בין החכמים. אלה אמרו זה יתקוף אותנו, ואלה אמרו זה לא יתקוף אותנו, וישבו שבעים ימים ושבעים לילות ועדיין אלה וגם אלה איתנים בדעתם, ולא ידעו כבר חכמי חלם אם הם בסכנה או לאו.

ראו זאת פרנסי העיר ומנהיגיה ונחרדו. הכיצד בעיר שאנשיה כל כך חכמים האנשים לא יודעים להשכיל כי אין הם בסכנה? ישבו והתוכחו שבעה ימים ושבעה לילות, והחליטו פה אחד כי על מנת לחזק את רוחם של חכמי חלם, יש לערוך מצעד.

ואכן מעשה שהיה כך היה — בבוקר יום שישי יצאו כלי המלחמה של חלם למצעד. הטנקים הרעידו את רחובותיה. המסוקים חגו מלמעלה וערבלו את אויר העיר. הפליא לעשות מטוס אחד, וחצה את סף מהירות הקול ממש מעל צפון העיר, כדי שישמעו מה רב הודו.

אך אבוי, דבר אחד שכחו המארגנים, שכחו הם להזמין את תושבי חלם למצעד.

הלכו למקומות הכינוס הרגילים, ולא מצאו בהם אף נפש חיה. לבסוף נתקלו ברייב אליהו ושאלוהו "איפה חכמי חלם?!?". ענה להם "הם שמעו את הקולות וקראו 'מלחמה! מלחמה! מלחמה!'. יצאו הם מהעיר והלכו לתקוף את העיר השכנה."

בפאנל בועידת הנשיא 2012, דיבר הד"ר אבי שמחון (בין השאר) על יישום המלצות ועדת טרכטנברג, או יותר נכון העיכוב ביישומן.

לרגל כניסתו של איציק שמולי לפוליטיקת הזירה הארצית, אני מביא בפניכם את הסרטון הבא שצילמתי במהלך אותו פאנל, שבו השתתף (אף כי לא מדבר בקטע זה) מר שמולי.

 

שאמאן שמן בן שמונים
נשבע לשובע שבעה סעיפים
כששש ששונו מעל שש אבנים
התחמש בחומש ושמחה לפנים
רובע ערב כאן אמר המרביע
ובשלשלאות של אש אזקו השליש
שתום העין עוד שנייה יראה הוא שתיים
אחד

« דברים ישנים יותר